זרמים בבודהיזם
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
הבודהיזם מורכב ממספר זרמים ואסכולות רבות, מקור כל הזרמים בבודהה עצמו. המכנה המשותף כולל שלושה שלבים:
- תאוריה שמסבירה מהו העולם, כיצד עובדת תודעתו של אדם, מהן הסיבות לסבל, כיצד להימנע מהן.
- מדיטציה, תרגול מעשי ההופך את התאוריה לניסיון ישיר.
- אורח חיים או אמצעים לשמירת רמות המודעות אשר פותחו.
במהלך השנים התהוו שלושה זרמים עיקריים:
- טהרוואדה, הזרם הוותיק ביותר שעקרונותיו מקובלים גם על שאר הזרמים. קרוי גם הזרם הדרומי על פי תפוצת מאמיניו. לעיתים מכונה בזלזול "הינאיאנה" ("המרכבה הקטנה"), על משקל מהאיאנה ("המרכבה הגדולה"). לזרם זה 177 מיליון מאמינים, שהם 37.7% מהבודהיסטים.[1] נהוג בהודו ושכנותיה, ובתאילנד שם הוא דת הרוב.
- מהאיאנה - הזרם הנפוץ ביותר. קרוי גם הזרם הצפוני או הבודהיזם המזרחי על פי תפוצת מאמיניו. לזרם זה 264 מיליון מאמינים, שהם 53% מהבודהיסטים. נהוג בסין, וייטנאם ויפן ובמדינות נוספות
- וג'ריאנה - קרוי גם הזרם האזוטרי או הזרם המיסטי. נפוץ בעיקר באזור טיבט, מונגוליה וסביבתן, ומעט ביפן. לזרם זה 28 מיליון מאמינים, שהם 5.7% מהבודהיסטים. יש המחשיבים את הוג'ריאנה כחלק מהמהאיאנה ולא כזרם נפרד. הבודהיזם הטיבטי, שבעבר נקרא למאיזם במערב, הוא אחד מענפי הוג'ריאנה.