ח'ליל בן קלאוון
סולטאן המצרי הממלוכי השמיני לבית המלוכה הבח'רי. משנת 1290 עד להירצחו בשנת 1293. / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
ח'ליל בן קלאוון או בתוארו המלא אלמלך אלאשרף סלאח א-דין ח'ליל בן קלאוון (בערבית: الملك الأشرف صلاح الدين خليل بن قلاوون; נולד ב-1262 או 1263 בקהיר – נרצח ב-14 בדצמבר 1293)[1] היה הסולטאן המצרי הממלוכי השמיני לבית המלוכה הבח'רי. הוא עלה לשלטון בשנת 1290 ושלט במצרים עד להירצחו בשנת 1293. שלטונו הקצר והסוער התאפיין בלחימה בלתי פוסקת מול צלבני ממלכת ירושלים, וגולת הכותרת של הישגיו היה כיבוש העיר עכו לאחר מצור בשנת 1291 - מהלך שסיים את השלטון הצלבני בארץ ישראל. דמותו ההיסטורית רבת פנים. ח'ליל היה מנהיג צבאי שנערץ על ידי חייליו בזכות יכולתו הצבאית וכושר לחימתו בשדה הקרב[2], אך נתיניו ועמיתיו הממלוכים ראו בו עריץ רצחני. העובדה כי בניגוד לאביו הוא דיבר וכתב בערבית, הפכה אותו לדמות חיובית בקרב ההיסטוריונים הערבים, המציגים אותו כאדם אינטליגנטי שעודד רכישת השכלה.
ההסתערות על עכו, 1291 | |||||
לידה |
1263 קהיר, הסולטנות הממלוכית | ||||
---|---|---|---|---|---|
נרצח |
14 בדצמבר 1293 (בגיל 30 בערך) Turug, מצרים | ||||
מדינה | הסולטנות הממלוכית | ||||
השושלת הבחרית | |||||
| |||||
| |||||