חברותא
צורת לימוד / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
לימוד בחַבְרוּתָא הוא שיטת לימוד הנפוצה היום בתרבות הישיבתית- יהודית שבה זוג-לומדים קורא יחד את הטקסט ודן בו. שיטת לימוד זו מקובלת בלימוד תורה, ובמיוחד בלימוד תלמוד.
כמו כן, חברותא היא כינויו של כל אחד מזוג הלומדים; בן הזוג האחד הוא חברותא של בן זוגו.
הלימוד בחברותא מתבסס על אינטראקציות רצופות בין שני הלומדים, ובכך יחודה לעומת לימוד עצמי או לימוד פרונטאלי בכיתה. לדעתם של מצדדי השיטה יש בה כדי להעצים את הלימוד, ולהגיע למה שמכונה בז'רגון הישיבתי "עמל תורה" כלומר מאמץ אינטלקטואלי בלימוד. הם גם סבורים שיש לה ערך לימודי וקוגניטיבי מאחר שיש משא ומתן בין שני לומדים. מושג ה"חברותא" הפך לאחד מההיבטים המרכזיים באתוס הישיבתי, למרות שלא היה קיים בישיבות ליטא הוותיקות (וולוז'ין טלז), שם לא למדו ב"חברותא" אלא ביחידות, תוך כדי השתתפות התלמידים ב"דיבור בלימוד" בקבוצות גדולות יותר בבית המדרש.