חג מולד שחור (סרט, 1974)
סרט משנת 1974 / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
חג מולד שחור (באנגלית: Black Christmas) הוא סרט אימה פסיכולוגי קנדי משנת 1974, שהופק ובוים על ידי בוב קלארק, ונכתב על ידי א. רוי מור. בסרט מככבים אוליביה האסי, קייר דוליה, מרגו קידר, אנדריאה מרטין, מריאן ולדמן וג'ון סקסון, והוא עוסק בקבוצה של אחיות סיעודיות מתלמדות שמקבלות שיחות טלפון מטרידות ומאיימות, ובסופו של דבר נרצחות על ידי רוצח פסיכופת הפולש לבית האחווה שלהם במהלך ליל חג המולד.
כרזת הסרט המקורית | |
בימוי | בוב קלארק |
---|---|
הופק בידי | בוב קלארק |
תסריט | A. Roy Moore |
עריכה | סטן קול |
שחקנים ראשיים |
אוליביה האסי קייר דוליה מרגו קידר ג'ון סקסון אנדריאה מרטין |
מוזיקה | קארל זיטרר |
צילום | רג'ינלד ה. מוריס |
מדינה | קנדה |
חברת הפקה |
Film Funding Limited of Canada Ambassador Films |
חברה מפיצה |
קנדה Ambassador Film Distributors ארצות הברית אולפני האחים וורנר |
שיטת הפצה | וידאו על פי דרישה |
הקרנת בכורה |
קנדה 11 באוקטובר 1974 ארצות הברית 20 בדצמבר 1974 |
משך הקרנה | 98 דקות[1] |
שפת הסרט | אנגלית |
סוגה |
אימה סלאשר מותחן פסיכולוגי חג המולד |
תקציב | 620,000 דולר |
הכנסות | 4 מיליון דולר |
הכנסות באתר מוג'ו | blackchristmas74 |
דף הסרט ב־IMDb | |
כשהוא קיבל השראה רבה מהאגדה האורבנית "השמרטפית והאיש מלמעלה" ומסדרה של מעשי רצח שבוצעו באזור ווסטמאונט במונטריאול, קוויבק, מור כתב את התסריט לסרט בשם "Stop Me". יוצרי הסרט עשו שינויים רבים בתסריט, בעיקר המעבר לסביבה אוניברסיטאית עם סטודנטים מתבגרים. הסרט צולם בטורונטו במהלך שנת 1974 עם תקציב משוער של 620,000 דולר, והופץ על ידי אולפני האחים וורנר בצפון אמריקה.
הסרט עלה לאקרנים ב-11 באוקטובר 1974 בקנדה וב-20 בדצמבר בארצות הברית בשם Silent Night, Evil Night. עם יציאתו לאקרנים, הסרט זכה לביקורות מעורבות, אך מאז זכה לשבחים קריטיים ולמעמד של סרט קאלט, כאשר היסטוריוני הקולנוע מציינים אותו כאחד מסרטי הסלאשר הראשונים ביותר שעלו על מסך הקולנוע.[2] הסרט גם זכה לשבחים על הצלחתו להגיע לסיום העלילה מבלי לחשוף את זהות האנטגוניסט שלו במהלכו. בנוסף, הסרט שימש כהשראה עבור סרטו של ג'ון קרפנטר, "ליל המסכות", שיצא בשנת 1978. בנוסף לזכייתו במעמד של סרט קאלט, הסרט זכה לעיבוד ספרותי שנכתב על ידי הסופר לי הייס בשנת 1976.