חוות ברוק
ניסוי אוטופי בחיים קומונליים בארצות הברית בשנות ה-40 של המאה ה-19 / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
שגיאות פרמטריות בתבנית:מקורות
פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים
ערך ללא מקורות | |
חוות ברוק הידועה גם כמוסד חוות ברוק לחקלאות וחינוך או כאגודת חוות ברוק לתעשייה ולחינוך היה ניסוי אוטופי בחיים קומונליים בארצות הברית בשנות ה-40 של המאה ה-19. היא הוקמה על ידי הכומר האונטריאני ג'ורג' ריפלי וזוגתו סופיה ריפלי, על אדמות חוות אליד מערבית לרוקסברי, מסצ'וסטס (9 מייל מפרוורי בוסטון) ב-1841. הניסוי היה מושפע בחלקו מרעיונות הטרנסצדנטליזם, תרבות דתית ופילוסופית שהתבססה בניו-אינגלנד ובהמשך מרעיונותיו של ההוגה הצרפתי שארל פורייה. בשיאה הקיפה הקומונה כ-120 חברים.
החווה הוקמה כחברת מניות שהציעה לחבריה חלק ברווחיה בתמורה לחלוקת עבודה שווה. חברי הקומונה האמינו כי באמצעות התחלקות בעומס העבודה יוכלו לרכוש זמן לפעילות חברתית ולעיסוק אינטלקטואלי. כל חבר בקומונה היה יכול לבחור את העבודות אותן העדיף, וכולם קיבלו שכר שווה - כולל נשים. ההכנסות לקהילה הגיעו מחקלאות ומכירת מוצרים בעבודת יד כמו בגדים, וכן באמצעות עמלות ששילמו המבקרים הרבים בחווה. מקור ההכנסה העיקרי היה בית הספר בניהולה של הגברת ריפלי, גן חובה, בית ספר יסודי ומכינה למכללה שמשכו ילדים מכל העולם ששילמו עבור השכלתם. החווה הציעה גם תוכניות לחינוך מבוגרים.
הקהילה מעולם לא הייתה יציבה כלכלית והתקשתה להרוויח מעבודתה החקלאית. עד שנת 1844 אימצו חקלאי ברוק מודל חברתי המבוסס על התפיסות הסוציאליסטיות של שארל פורייה והחלו לפרסם עיתון לא רשמי שקידם את רעיונות הפרייריזם בשם The Harbinger. בעקבות חזונו החלו חברי הקהילה לבנות מבנה שאפתני למגורים שנקרא "פאלנסטרי" (Phalanstère). כאשר הבניין הבלתי מבוטח נהרס בשרפה, קרסה הקהילה כלכלית ומעולם לא התאוששה. החווה נסגרה לגמרי עד שנת 1847, עם זאת על אף כישלונה, רבים מחבריה ראו אותה כחוויה חיובית.
לאחר כישלון הקהילה הופעלה החברה במשך רוב 130 השנים הבאות על ידי ארגון לותרני כבית יתומים ואחרי כן כמרכז טיפולי ובית ספר. בשנת 1988 רכשה מדינת מסצ'וסטס 148 דונם של החווה, המופעלת כיום על ידי מחלקת השימור והנופש של מסצ'וסטס כאתר היסטורי. חוות ברוק הייתה אחד האתרים הראשונים במסצ'וסטס שנרשמו בפנקס הלאומי של מקומות היסטוריים והוגדרו אתר היסטורי לאומי. בשנת 1977, ועדת ציוני דרך בוסטון הגדירה את חוות ברוק כנקודת ציון, הכרה הגבוהה ביותר בעיר לאתרים היסטוריים.