חוות כנרת
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
חוות כנרת (או חצר כנרת) היא חווה חקלאית שהוקמה ב-1908 על חוף ימת כנרת בחלק הדרומי-מערבי. ההקמה בוצעה על ידי המשרד הארצישראלי של ההסתדרות הציונית, על פי הצעת מנהלו, ארתור רופין, על מנת להכשיר פועלים יהודים לעבודה חקלאית ובניין לשם התיישבות קבע.
עובדות מהירות מידע כללי, סוג ...
מידע כללי | |
---|---|
סוג | היסטוריה |
על שם | הכנרת |
מיקום | כנרת |
מדינה | ישראל |
מייסדים | ארתור רופין |
הקמה ובנייה | |
תקופת הבנייה | ?–1908 |
תאריך פתיחה רשמי | 1908 |
קואורדינטות | 32°42′47″N 35°33′56″E |
(למפת ישראל רגילה) | |
סגירה
בוגרי החווה היו להוגי הדעות והמייסדים של מפעלי ההתיישבות המגוונים בתקופת העלייה השנייה ותנועת העבודה: בה החלו הניסיונות להקמת הקבוצה, הקיבוץ והמושב (ממנה יצאו מתיישבי דגניה, קבוצת כנרת, נהלל, עין חרוד ועוד), היא הייתה למוקד התארגנות של פועלי הארץ, ובה הונחו היסודות למספר ארגונים אשר עצבו את פני המדינה שבדרך, כגון ההגנה, המשביר, תנובה וסולל בונה.
המקום הוכר כאתר מורשת על ידי המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל ועל ידי תוכנית ציוני דרך[1].