חוסה אנריקה רודו
סופר אורוגוואי / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
חוסה אנריקה קמילו רודו פיניירו (בספרדית: José Enrique Camilo Rodó Piñeyro , 15 ביולי 1871 - 1 במאי 1917) היה סופר ומסאי אורוגוואי. ונציגה המובהק של הספרות המודרניסטית. רודו טיפח קשר מכתבים הדוק עם אנשי רוח היספנים חשובים של תקופתו, ובהם הסופר הספרדי לאופולדו אלאס (קלרין), הסופר וההיסטוריון הפרואני חוסה דה לה ריבה-אגוארו, והחשוב מכולם, רובן דריו, מניקרגואה, המשורר המשפיע ביותר באמריקה הלטינית עד כה, מייסד תנועת המודרניזם הספרותי (Modernismo), שאף השפיע על התפתחות תפיסתו הספרותית של רודו. בשל סגנון הפרוזה המעודן שלו והאידאולוגיה הספרותית שהוא קידם, נחשב רודו עד היום לתאורטיקן הבולט ביותר של אסכולת הספרות המודרניסטית.
לידה |
15 ביולי 1871 מונטווידאו, אורוגוואי |
---|---|
פטירה |
1 במאי 1917 (בגיל 45) פלרמו, איטליה |
שם לידה | José Enrique Camilo Rodó Piñeyro |
מדינה | אורוגוואי |
מקום קבורה | בית הקברות המרכזי של מונטווידאו |
שפות היצירה | ספרדית |
סוגה | מסה |
יצירות בולטות | אריאל |
רודו ידוע בעיקר בזכות מאמרו "אריאל" (1900), הנחשב עד היום לאחת היצירות המשפיעות ביותר בתחום התרבות והפוליטיקה של אמריקה הלטינית, שקיבל השראתו מהסערה – מחזהו האחרון של שייקספיר, ומדמויותיו העיקריות - אריאל, המייצג את החיובי, וקאליבן, המייצג את הנטיות השליליות באופי האנושי. במאמר, המאופיין בתוכנו הפילוסופי ובטון הפדגוגי שלו, מתווכחים השניים על מהלכה העתידי של ההיסטוריה, במה שרודו התכוון שתהיה דרשה חילונית לנוער הלטינו-אמריקאי שתזהיר אותם מפני תועלתנות, דוגמת המסורת המערבית הקלאסית.[1] רודו חשש מהשפעתו המתישה של הקיום המוגבל של אנשים העוסקים כל חייהם באותה עבודה, מבלי שיהיה בידם פנאי לפתח את הרוח. עם זאת, בקרב בני הנוער באורוגוואי הוא ידוע בעיקר בזכות פארק רודו, ריאה ירוקה של פנאי ותרבות בלב מונטווידאו שנקראת על שמו.
במשך יותר ממאה שנה, נחשב "אריאל" לטקסט המשפיע ביותר בצורה יוצאת דופן בתרבות הספרותית של אמריקה הלטינית עקב שילוב של נסיבות תרבותיות, ספרותיות ופוליטיות ספציפיות, כמו גם עקב דבקותו בערכים הקלאסיים והוקעתו את התועלתנות. מה שרודו כינה "נורדומניה" (מוסבר בהמשך).[2]