חוקי הדיפוזיה של פיק
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
חוקי הדיפוזיה (או: הפעפוע) של פיק (Fick) הם שני חוקים המתארים את תופעת הפעפוע (דיפוזיה בלעז), ונתקבלו לראשונה על ידי הרופא והפיזיולוג הגרמני אדולף פיק (אנ') ב־1855.
שני החוקים מתארים את תנועתו של חומר המיוחסת למנגנון הדיפוזיה. פיק, שהושפע מעבודתו של הכימאי תומאס גרהאם, מדד ריכוזים ושטפים של מלח, המפעפע בין שני מאגרים דרך צינורות מים, ועל בסיסם ניסח את החוקים הנקראים על שמו. עבודתו של פיק התרכזה בדיפוזיה בנוזלים, משום שבאותה תקופה דיפוזיה של מוצקים לא נחשבה לאפשרית[1]. כיום, חוקיו של פיק נמצאים בלב ההבנה של תופעת הדיפוזיה במוצקים, בנוזלים ובגזים גם יחד.