חוק המתנה
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
חוק המתנה, תשכ"ח–1968 הוא החוק העיקרי המסדיר את דיני המתנה בישראל. חוק המתנה נחקק בשנת ה'תשכ"ח (1968). בשנת ה'תשל"ג (1973) נחקק חוק החוזים, שהסדיר את דיני החוזים בישראל.
עובדות מהירות פרטי החוק, תאריך חקיקה ...
פרטי החוק | |
---|---|
תאריך חקיקה | 19 ביוני 1968 |
תאריך חקיקה עברי | כ"ג בסיון ה'תשכ"ח |
גוף מחוקק | הכנסת השישית |
חוברת פרסום | ספר החוקים 529, עמ' 102 |
הצעת חוק | ממשלתית |
משרד ממונה | משרד המשפטים |
נוסח מלא | החוק המלא |
סגירה
החוק תופס את המתנה כעסקה דו-צדדית, חוזה, בין נותן המתנה לבין מקבל המתנה – עסקה ללא תמורה. נקבע בחוק כי מתנה נגמרת בהקניית דבר המתנה מן הנותן למקבל תוך כדי הסכמתם.
הענקת המתנה תבוצע לפי דיני הקניין הנהוגים בישראל. הרציונל העומד מאחרי התחייבות בכתב למתנה עתידית הוא מניעת פיזור הבטחות סרק מתוך קלות דעת.
בהתאם להוראות החוק, אין הנותן יכול לחזור בו מן המתנה לאחר שנגמרה הקניית דבר המתנה, כלומר לאחר שניתנה המתנה לא ניתן לבטל את הענקתה.