חוק הרבנות הראשית לישראל
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
חוק הרבנות הראשית לישראל, תש"ם-1980 הוא חוק העוסק בסמכויות ואופן הבחירה של הרבנים הראשיים ומועצת הרבנות הראשית. כמו כן החוק מתקן חוקי דת קודמים. החוק הוגש כהצעת חוק ממשלתית על ידי הממשלה ה-18 והתקבל על ידי הכנסת התשיעית בב' בניסן תש"ם-19 במרץ 1980. מאז חקיקתו תוקנו שבעה תיקונים לחוק[1].
עובדות מהירות פרטי החוק, תאריך חקיקה ...
פרטי החוק | |
---|---|
תאריך חקיקה | 28 במרץ 1980 |
תאריך חקיקה עברי | י"א בניסן תש"ם |
גוף מחוקק | הכנסת התשיעית |
תומכים | 50 |
מתנגדים | 13 |
נמנעים | 1 |
חוברת פרסום | ספר החוקים 965, עמ' 90. |
הצעת חוק | ממשלתית |
משרד ממונה | המשרד לשירותי דת |
מספר תיקונים | 7 |
נוסח מלא | הנוסח המלא |
סגירה
המשרד האחראי על יישום החוק הוא המשרד לשירותי דת.