חוק מעמד היהודים
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
"חוק מעמד היהודים" או תקנון היהודים (בצרפתית: Statut des Juifs) שנחקק על ידי ממשל וישי ב-3 באוקטובר 1940[1], היה השינוי הבולט ביותר במעמד היהודים בצרפת. החוק שנוסח על ידי שר המשפטים של משטר וישי, רפאל אליבר ברוח חוקי נירנברג הנאצים, שלל מיהודים את אזרחותם הצרפתית. כתוצאה ממנו רוכזו, כבר למחרת היום, 4 באוקטובר 1940, יהודים שאינם אזרחי צרפת במחנות, ונשלחו לאחר מכן להשמדה.
חוק זה נחקק אחרי ניסיון שערכה ממשלת צרפת ב-22 ביולי 1940, כאשר שללה מ-7,000 יהודים שהתאזרחו לאחר 1927 את אזרחותם הצרפתית מבלי לעורר התנגדות בקרב האוכלוסייה.