קברות התאווה
אתר מקראי / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
קברות התאווה הוא שם מקום במדבר פארן, והתחנה ה-13 של עם ישראל בנדודיהם במדבר, לאחר יציאת מצרים. על פי ספר במדבר פרק י"א, בקברות התאווה מרדו בני ישראל נגד האלוהים ונגד משה, כשהעילה לכך היא העדר הבשר והירקות שהיו להם במצרים. אלוהים נענה לבקשת העם ודאג להסיע אליהם באמצעות הרוח להקות של שליו שהיו בדרכן לנחות בחופי צפון חצי האי סיני. עם זאת, נגף ה' את המתאווים לבשר והמית בהם רבים כעונש על תלונתם וכפיות טובתם. בעקבות תלונתם של ישראל, ופנייתו של משה אל האלוהים שהוא זקוק לתמיכה הנהגתית מגשרת של זקני העם, הוקמה הסנהדרין הראשונה שסייעו למשה בהעברת המסרים האלוהיים לעם, ובהנהגת עם ישראל.
על פי המסופר בפרשת בהעלותך, נסעו בני ישראל ממדבר סיני, למדבר פארן. קברות התאווה הייתה תחנתם הראשונה מאז עזבו את הר סיני, כשנה לאחר מעמד הר סיני.