חירש-אילם
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
חרש-אילם הוא מונח ששימש לתיאור אדם הסובל מחירשות, שעקב לקות זו אינו לומד לדבר בשפה כלשהי - לא שפה מדוברת (אפשר ללמוד אותה בעזרת קלינאי תקשורת, למרות חירשות) ולא שפת סימנים. כיום רבים רואים במונח זה, כשהוא מובא שלא בהקשרו ההיסטורי, ביטוי מזלזל, שאינו תקין פוליטית[1], שכן לרוב, חרשים אינם סובלים מליקוי במערכת הדיבור.