חסידות נדבורנה
שושלת חסידית שמוצאה בעיירה נדבורנה / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
חסידות נדבורנה היא שושלת חסידית רבת ענפים, אשר השפיעה בעיקר ברומניה ובהונגריה. הראשון מאדמו"רי השושלת שכיהן בנדבורנה (גליציה המזרחית, סמוך להרי הקרפטים; כיום באוקראינה) היה רבי ישכר בער לייפר. מוצאה של השושלת הוא מרבי מאיר (הגדול) מפרמישלאן. משושלת זו יצאו מאות אדמו"רים שחלקם כיהנו תחת שמות אחרים. החצר המרכזית שמשתמשת בשם "נדבורנה" היא חסידות נדבורנה בבני ברק.
טיש בחסידות נדבורנה | |
שורשים, סיווג והנהגה | |
---|---|
דת | יהדות |
זרם | יהדות אורתודוקסית |
קבוצה | תנועת החסידות |
מקום ייסוד | נדבורנה |
מייסד | ישכר בער לייפר (נדבורנה) |
ארגונים ופעילות | |
אזורי פעילות | בני ברק, ירושלים, ביתר, אלעד, בורו פארק |
השם "נדבורנה" משמש כשם כולל לכל רבי ישכר בער לייפר המכהנים באדמו"רות, ולעיתים אף לצאצאי אבי סבו, רבי מאיר הגדול מפרמישלאן שהיה תלמיד חבר של הבעל שם טוב קבוצה זו כוללת את החסידויות: נדבורנה, נדבורנה באניה, נדבורנה צפת ביטשקוב, בישטינא, ווערדאן, זוטשקא, חוסט, ברדיטשוב-נדבורנה-אראד, טמשוואר, מיאלען, סטרוז'ניץ, פיטסבורג, פרמישלאן, קאליש, קליבלאנד, קרעטשניף, ראחוב.
מאפיין בולט בשושלת נדבורנה המורחבת, הוא שכל בן הרוצה ומסוגל לעשות זאת הופך לאדמו"ר לאחר נישואיו. בשל כך שימשו בה עד היום, הדור העשירי, יותר מ-100 אדמו"רים.
שם המשפחה המקורי בשושלת הוא לייפר. עם זאת, רוב האדמו"רים כיום הם צאצאי רבי מאיר מקרעטשניף, ושם משפחתם הוא רוזנבוים (ביידיש: ראזענבוים).