חתימת למפורט
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
בקריפטוגרפיה, חתימת למפורט או חתימה דיגיטלית חד-פעמית של למפורט[1] היא שיטה שהומצאה ב-1979 על ידי לזלי למפורט, המאפשרת לרתום כל פונקציה חד-כיוונית, בדרך כלל פונקציית גיבוב, לצורך חתימה דיגיטלית. יתרונותיה הם: פשטות, יעילות, אפשר להסתמך על אלגוריתמים קיימים ואין צורך לפתח חדשים, ביטחון השיטה כביטחון פונקציית הגיבוב שבבסיסה והיא נפרדת ממנה כך שניתן להחליף את פונקציית הגיבוב באחרת במידת הצורך. חסרונותיה הן כפי שמעיד שמה, ניתן לחתום עם מפתח פרטי יחיד אך ורק על מסמך אחד וכן החתימה יוצאת גדולה יחסית.