טאבור עמליה
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
טאבור עֲמָלִיָה (בטורקית: Tabur Ameliyat) הוא שמם של גדודי עובדים שפעלו עבור הצבא העות'מאני בתקופת מלחמת העולם הראשונה. גדודים אלו גויסו כחלק מחובת הגיוס שהוטלה על תושבים בארץ ישראל שהיו נתינים עות'מאניים והם נועדו לבנות תשתיות עבור הצבא. מחנות אלו, שהוקמו במקומות נידחים, נודעו לשמצה בשל תנאי החיים ששררו בהם שהביאו למותם של רבים מהמגוייסים.