טבניים
משפחה של חרקים / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
משפחת הטַּבָּנִיִּים[1] (שם מדעי: Tabanidae) או בשמם העממי זבובי הסוס וזבובי הצבי, היא משפחה של זבובים מוצצי דם השייכים לתת־סדרת הזבובים בסדרת הזבובאים שבמחלקת החרקים. לבני משפחה זו ממדי גוף גדולים יחסית וזריזים במעוף, וחלקם נחשבים כמזיקים משום שעקיצתם כואבת ועלולה להעביר מחלות. המשפחה מונה בערך 3,000 מינים. בישראל ידועים כ־35 מינים. הם נמצאים בכל רחבי העולם למעט כמה איים ואזורי הקוטב, הוואי, גרינלנד, איסלנד.[2] זבובי הסוס פעילים לרוב בימים חמים ואינם פעילים בלילה, ולכן ניתן למצוא אותם בקיץ ובסתיו. הנקבה זקוקה לדם כדי להתרבות, היא מאתרת את הקורבן בעזרת חוש הראיה, נוהגת לחוג סביבו ואז לנחות ולעקוץ. לאחר שחדרה את העור היא נוהגת לשאוב את הדם במשך כמה רגעים ולעוף. מינים שונים נוהגים לתקוף חיות שונות כגון סוסים, צבאים, פרות וכדומה. מינים מסוימים אף עוקצים לעיתים בני אדם עקב טעות בזיהוי ולרוב לא נשארים למצוץ את דמו. אף על פי כן, עקיצתם כואבת מפאת גודלם ועלולה להעביר מחלות וטפילים כגון גחלת. לאחר שהנקבה מלאה בדם, היא מטילה את ביציה לרוב באזורים לחים.
טבניים | |
---|---|
מיון מדעי | |
ממלכה: | בעלי חיים |
מערכה: | פרוקי-רגליים |
מחלקה: | חרקים |
סדרה: | זבובאים |
תת־סדרה: | זבובים |
משפחה: | טבניים |
שם מדעי | |
Tabanidae לטריי, 1802 |
הזחלים מתגוררים באדמה וטורפים חיות קטנות כגון תולעים, חרקים קטנים ואף חלזונות. הבוגרים ניזונים מצוף לצורך אנרגיה לתעופה. זבובי סוסים בוגרים ניזונים מצוף ומהפרשות של צמחים. לזכרים יש חלקי פה חלשים ורק הנקבות נושכות חיות כדי להשיג מספיק חלבון מהדם הנדרש לייצור ביצים. חלקי הפה של הנקבות יוצרים איבר דקירה חזק עם שני זוגות של להבי חיתוך חדים, וחלק דמוי ספוג המשמש לאיסוף הדם הזורם מהפצע. הזחלים הם טורפים וגדלים בבתי גידול למחצה.