טג'יקית
_and_Nastaliq_(%D8%AA%D8%A7%D8%AC%DB%8C%DA%A9%DB%8C).svg) | |
| מדינות | טג'יקיסטן, אוזבקיסטן, רוסיה |
|---|---|
| אזורים | מרכז אסיה |
| דוברים | 4,457,500 |
| כתב | אלפבית קירילי, אלפבית פרסי, אלפבית לטיני |
| משפחה | |
| לאום |
 טג'יקיסטן |
| ארגון | אין |
| מוסד | אין |
| קוד שפה |
tg  |
| קוד ISO 639-1 |
tg |
| קוד ISO 639-2 |
tgk |
| קוד ISO 639-3 |
tgk |
| ראו גם | שפה • כתב • רשימת שפות |
  | |
טג'יקית (тоҷикӣ או تاجیکی) היא שפה המהווה את אחד מניבי השפה הפרסית המודרניים. מספר דוברי השפה הוערך בשנת 1991 ב-4,457,500, ורובם מתגוררים בטג'יקיסטן בה היא השפה הרשמית, באוזבקיסטן וברוסיה.
ניב זה התפצל מהשפה הפרסית המדוברת באיראן (פארסי) ובאפגניסטן (דארי) כתוצאה מגבולות מדיניים, בידוד גאוגרפי, תהליך תקינה והשפעה של השפה הרוסית והשפות הטורקיות המדוברות במדינות מרכז אסיה השכנות. השפעה זו, בעיקר מצד האוזבקית, החלה במאה ה-16, והאוזבקית אף דחקה את השימוש בטג'יקית מרוב שטחה של אוזבקיסטן, למעט באזור הדרומי של המדינה ובערים סמרקנד ובוכרה. עד המאה ה-20 התייחסו דוברי השפה אל שפתם כאל פרסית, אולם לאחר מכן הנהיגו הסובייטים את השימוש בשם "טג'יקית". בשל בידודה היחסי מיתר האזורים דוברי הפרסית, שמרה הטג'יקית על מספר יסודות ארכאיים באוצר המילים שלה, בדקדוקה ובהגייתה.
טג'יקית נחלקת בתורה לארבע קבוצות ניבים משניים עיקריים - צפונית, מרכזית, דרומית ודרום-מזרחית. השפה התקנית מבוססת על הניב המדובר בצפון-מערב המדינה, סמוך לסמרקנד שבאוזבקיסטן, ועל-כן הוא מושפע במידה רבה יחסית מאוזבקית. בוכרית, שפתם של יהודי בוכרה, הוא ניב טג'יקי צפוני, המדובר בפי כ-110,000 איש בעיקר בישראל ובארצות הברית.
טג'יקית נכתבת כיום באלפבית קירילי מותאם. החל ב-1928 ועד סוף שנות ה-30 של המאה ה-20 היא נכתבה באלפבית לטיני, ועד שנות ה-20 באלפבית ערבי המותאם לפרסית. באלפבית הטג'יקי 35 אותיות (4 אותיות בוטלו בשנת 1998), והוא כולל שש אותיות ייחודיות: Ғ (ר'), Ӣ (אִיְ), Қ (ק), Ӯ (ɵ), Ҳ (ה), ו-Ҷ (ג'). אותיות קיריליות אחרות נמצאות בשימוש רק במילים שאולות.
הגיית השפה וכתיבתה
| סדקי | ענבלי | וילוני | חכי | בתר־ מכתשי |
מכתשי | שפתי (־שיני) | ||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| אפי | n | m | ||||||||||||
| סותם | | ʔ | | q | g | k | d | t | b | p | ||||
| מחוכך | ʤ | ʧ | ||||||||||||
| חוכך | | h | ʁ | χ | ʒ | ʃ | z | s | v | f | ||||
| מקורב (צדי) |
j | |||||||||||||
| l | ||||||||||||||
| רוטט | r | |||||||||||||
| А а | Б б | В в | Г г | Ғ ғ | Д д | Е е | Ё ё | Ж ж | З з | И и | Ӣ ӣ |
| /æ/ | /b/ | /v/ | /ɡ/ | /ʁ/ | /d/ | /eː/ | /jɔː/ | /ʒ/ | /z/ | /i/ | /ˈi/ |
| Й й | К к | Қ қ | Л л | М м | Н н | О о | П п | Р р | С с | Т т | У у |
| /j/ | /k/ | /q/ | /l/ | /m/ | /n/ | /ɔː/ | /p/ | /ɾ/ | /s/ | /t/ | /u/ |
| Ӯ ӯ | Ф ф | Х х | Ҳ ҳ | Ч ч | Ҷ ҷ | Ш ш | Ъ ъ | Э э | Ю ю | Я я | |
| /ɵː/ | /f/ | /χ/ | /h/ | /tʃ/ | /dʒ/ | /ʃ/ | /ʔ/ | /eː/ | /ju/ | /jæ/ |
| אלפבית לאטיני | ||||||||||
| A a | B ʙ | C c | Ç ç | D d | E e | F f | G g | Ƣ ƣ | H h | I i |
| /æ/ | /b/ | /tʃ/ | /dʒ/ | /d/ | /eː/ | /f/ | /ɡ/ | /ʁ/ | /h/ | /i/ |
| Ī ī | J j | K k | L l | M m | N n | O o | P p | Q q | R r | S s |
| /ˈi/ | /j/ | /k/ | /l/ | /m/ | /n/ | /ɔː/ | /p/ | /q/ | /ɾ/ | /s/ |
| Ş ş | T t | U u | Ū ū | V v | X x | Z z | Ƶ ƶ | ʼ | ||
| /ʃ/ | /t/ | /u/ | /ɵː/ | /v/ | /χ/ | /z/ | /ʒ/ | /ʔ/ | ||
| ذ | د | خ | ح | چ | ج | ث | ت | پ | ب | ا |
| /z/ | /d/ | /χ/ | /h/ | /tʃ/ | /dʒ/ | /s/ | /t/ | /p/ | /b/ | /ɔː/ |
| غ | ع או ء | ظ | ط | ض | ص | ش | س | ژ | ز | ر |
| /ʁ/ | /ʔ/ | /z/ | /t/ | /z/ | /s/ | /ʃ/ | /s/ | /ʒ/ | /z/ | /ɾ/ |
| ی | ه | و | ن | م | ل | گ | ک | ف | ق | |
| /j/ | /h/ | /v/ | /n/ | /m/ | /l/ | /ɡ/ | /k/ | /f/ | /q/ |
בנוסף השפה לעיתים נכתבת באמצעות האלפבית העברי בצורה הזו:
| גׄ | ג' | ג | גּ | בּ | ב | אֵי | אִי | אוּ | אוֹ | אָ | אַ |
| /dʒ/ | /tʃ/ | /ʁ/ | /ɡ/ | /b/ | /v/ | /e/ | /i/ | /u/ | /ɵ/ | /ɔ/ | /a/ |
| מ ם | ל | כּ ךּ | כ ך | י | ט | ח | ז' | ז | ו | ה | ד |
| /m/ | /l/ | /k/ | /χ/ | /j/ | /t/ | /ħ/ | /ʒ/ | /z/ | /v/ | /h/ | /d/ |
| ת | שׁ | ר | ק | צ ץ | פּ ףּ | פ ף | ע | ס | נ ן | ||
| /t/ | /ʃ/ | /r/ | /q/ | /s/ | /p/ | /f/ | /ʔ/ | /s/ | /n/ |
קישורים חיצוניים
| שפות באפגניסטן | ||
|---|---|---|
| שפות רשמיות ברמת המדינה | דארי • פשטו | .svg)
|
| שפות רשמיות ברמת המחוזות | אוזבקית • בלוצ'י (אנ') • טורקמנית • טג'יקית • שפות נורסתאניות (אנ') • שפות פתאניות (אנ') • קירגיזית | |
| שפות מיעוטים | שפות הפאמיר • קירגיזית | |
| ראו גם | שפות הודו-אירופיות • שפות איראניות • ערבית • פרסית • אפגניסטן: שפות | |
Text is available under the CC BY-SA 4.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.
