טומאת מדף
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
בהלכות טומאה, מדף היא טומאה הנגרמת על ידי נשיאה או אף הנחה ללא תנועה, של כלים או אדם וכן אוכלים ומשקים, על גבי זב וחבריו, טומאה זאת תחול גם ללא מגע ישיר בטמא. טומאה זאת היא מדברי חכמים. לעיתים בחז"ל טומאה זו קרויה גם עליונו של זב[1], ונקראת מדף על שם שהיא קלה "כעלה נידף" (נידה ד:)