טיכו ברהה
אסטרונום דני / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
טִיכוֹ בְּרָהֵה (בלטינית: Tycho Brahe, האזנהⓘ?, דנית: Tyge Ottesen Brahe, נהגה "צִייֵה אוֹטֵסְן פְּרָאֵה"; 14 בדצמבר 1546 – 24 באוקטובר 1601) היה אסטרונום דני יליד סקונה, בנם של אוטה ברהה ובאטה בילה. ידוע בשל תצפיותיו האסטרונומיות המדויקות והנרחבות. ברהה היה מפורסם כבר בזמנו כאסטרונום ואלכימאי. חנך וטיפח את האסטרונום יוהנס קפלר.
דיוקן טיכו ברהה מאת הצייר אדוארד אנדר | |
לידה |
14 בדצמבר 1546 דנמרק-נורווגיה קנוטסתורפ, דנמרק |
---|---|
פטירה |
24 באוקטובר 1601 (בגיל 54) האימפריה הרומית הקדושה פראג, בוהמיה |
ענף מדעי | אסטרונומיה |
מקום קבורה | צ'כיה כנסיית טין, פראג |
מקום לימודים |
|
מוסדות | אראניבורג |
תלמידי דוקטורט | סימון מריוס, מייטוס, דוד גנז |
פרסים והוקרה | אביר מסדר הפיל (3 במאי 1580) |
בן או בת זוג | Kirsten Barbara Jørgensdatter |
צאצאים | סידסל ברהה |
מספר צאצאים | 8 |
תרומות עיקריות | |
הקמת מצפי כוכבים וביצוע התצפיות האסטרונומיות המדויקות ביותר ללא טלסקופ. | |
חתימה | |
בספרו De nova stella ("על כוכב חדש") משנת 1573 הוא הפריך את התאוריה של הספירות השמימיות על ידי הוכחה שהשמים אינם במצב בלתי משתנה של שלמות, כפי שנטען בעבר על ידי אריסטו ותלמי. המדידות המדויקות שלו הראו שלכוכבים חדשים (נובות), במיוחד לזה של 1572, חסרה הפרלקסה הצפויה בתופעה תת ירחית, ולכן לא היו כוכבי שביט "אטמוספיריים", כפי שהאמינו קודם, אלא הופיעו מחוץ לאטמוספירה. באופן דומה הראה גם שכוכבי שביט אינם תופעה פנים אטמוספירית וחייבים לעבור דרך הספירות השמיימיות, שנחשבו לקשיחות.
ברהה שילב את התאוריה הקופרניקאית עם המודל של תלמי ליצירת המודל הטיכוניאני[1]. הוא היה אחרון האסטרונומים הגדולים בעין בלתי מזוינת, והמדויק ביותר שבהם, הודות למצפי הכוכבים שבנה באי ון-אראניבורג (טירת אורניה, מוזת האסטרונומיה) ובסטהרנברג (טירת הכוכבים), שבהם ייצר בעצמו את מכשירי התצפית המתוחכמים שלו. מאוחר יותר הקים מצפה נוסף בקרבת פראג, והנתונים שאסף שימשו את עוזרו, יוהאנס קפלר, בניסוח חוקי תנועת כוכבי הלכת.