טילדה
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
טילדה (~) (על פי האקדמיה ללשון העברית: גַּל, באנגלית: Tilde)[1] היא סימן כתב (עילי בדרך כלל) המשמש כסימן דיאקריטי בספרדית ובפורטוגזית. במקור שימש לציון ראשי תיבות וכיום יש לה שימושים מגוונים בהקשרים שונים.
טילדה | ||||||
---|---|---|---|---|---|---|
סימני פיסוק | סימני כתב נוספים | |||||
נקודה . |
אמפרסנד (סימן "וגם") & | |||||
á סימנים דיאקריטיים |
---|
אומלאוט ( ¨ ) אפוסטרוף ( ’ ) ברווה ( ˘ ) ברווה הפוך ( ̑ ) גג ( ˆ ) וי קטן ( ˇ ) זנבון ( ˛ ) טבעת ( ˳ ˚ ) גל ( ~ ) נקודה ( • ) סדיליה ( ¸ ) סימן הטעמה עילי ( ´ ) סימן הטעמה עילי כפול ( ˝ ) סימן הטעמה משני ( ` ) סימן הטעמה משני כפול ( ̏ ) פסיק עילי ימני ( ῾ ) פסיק עילי שמאלי ( ᾿ ) קו עילי ( ¯ ) קרס ( ̡ ̢ ) קרס עילי ( ̉ ) |
המילה טילדה (tilde בספרדית) מקורה מהמילה הלטינית titulus שפירושה כותרת או כתב עילי. ישנו דמיון בין סימן ה'טילדה', לבין הטעם המקראי זרקא, או הצִנּ֘וֺרִית - המסומן באופן דומה, מעל האות המוטעמת.