טיפול בעזרת בעלי חיים
שיטה בפסיכותרפיה ובריפוי בעיסוק, המסתייעת בבעלי-חיים כדי לשפר את תפקודו הפיזי, החברתי, הרגשי או הקוגניטיבי של האדם / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
טיפול בעזרת בעלי-חיים או זואותרפיה, הוא שיטה בפסיכותרפיה, המסתייעת בבעלי-חיים, לרוב חיית מחמד, כדי לשפר את תפקודו הפיזי, החברתי, הרגשי או הקוגניטיבי של האדם.[1] טיפול זה נעזר בבעלי חיים אשר עברו הכשרה או נמצאו בעלי אופי מתאים, כאשר תפקידו של המטפל בתהליך הוא לכוון את המטופל להתבוננות פנימית, מודעות ופיתוח תובנה.
הגישה מבוססת על מפגשים בין מטופל לבין איש מקצוע כאשר הגורם המתווך הוא בעל החיים.[2] הבחירה בבעלי חיים ככלי טיפולי נובעת מכך שהקשר הנוצר בינם לבין המטופל איננו מצריך שימוש במילים על מנת ליצור קרבה. זהו יתרון לאנשים הסובלים מבעיות תקשורת או שפה. בעל החיים נמצא במצב אקטיבי בו הוא יוצר את המגע והקשר עם המטופל ומקבל אותו ללא תנאי, דבר המעניק למטופל תחושת ביטחון אישי ואמון בקשר. בנוסף המטופל לומד לתקשר עם בעל החיים לא בשפה המילולית אלא באמצעות שפת גוף מה שמשפר את הביטחון והאמון. כל אלה מסייעים למטופל לבטא צדדים רגישים, מסורים ואוהבים שייתכן ולא היו מודעים לקיומם.[3][4]