טירה
מבנה מגורים גדול מבוצר / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
טירה היא סוג מבנה מגורים גדול ומבוצר שהיה נפוץ באירופה במהלך ימי הביניים. הטירה נבדלת מארמון בכך שהיא מבוצרת ונועדה להגן על האדון, ונבדלת ממבצר שהיה מבנה צבאי בעיקרו ובניגוד לו הטירה הייתה מאוכלסת על ידי האצולה. הטירות האירופאיות החלו להיבנות במאה ה-9 לאחר מותו של קרל הגדול, אז חולקו מערב ומרכז אירופה בין בניו ואלו בתורם חילקו את שטחיהם לאזורים קטנים יותר שנשלטו על ידי אצילים מקומיים. אצילים אלו בנו טירות כדי לשלוט על הטריטוריה שלהם ולשמש כבסיס לצבאותיהם. אף על פי שהמטרה הראשונית של הטירות הייתה צבאית, הטירות החלו במהרה לשמש כמרכזי שלטון מקומיים וכסמלי כוחם של השליטים. בכך הפכו הטירות לסמל של הפאודליזם.
ערך מחפש מקורות | |
טירות רבות נבנו בהתחלה מחומרים פשוטים כגון אדמה ועץ אולם ביצוריהן חוזקו במהרה באבן. הטירות המוקדמות ניצלו מאפייני הגנה טבעיים כגון הרים או נהרות ולא היו בהם המגדלים או חרכי הירי שהפכו מאוחר יותר לסממנים המזהים של הטירות, אלא התבססו על מגדל עוז מרכזי. בסוף המאה ה-12 ותחילת המאה ה-13 החלה להתפתח גישה מדעית להגנות הטירה שהובילה להוספה של מגדלים וצריחים רבים לחומות עם דגש על אש אגפית. רבות מן הטירות החדשות שנבנו באותה התקופה היו מצולעות או שהסתמכו על הגנה קונצנטרית - רמות שונות של הגנה אחת אחרי השנייה ותפקדו יחדיו כדי למקסם את כוח הירי של הטירה. לא כל מאפייני הארכיטקטורה של הטירה נועדו למטרות צבאיות אלא לעיתים נועדו לשמש כסמלי כוח וגדולה.
אף על פי שאבק השרפה הובא לאירופה כבר במאה ה-14 הוא לא הביא לשינוי משמעותי באופן בניית הטירה עד למאה ה-15, אז כלי הנשק, ובעיקר התותחים, החלו להיות חזקים מספיק כדי לפרוץ חומות אבן. הטירות שנבנו לאחר מכן לא היו נוחות למגורים בשל הטכניקות בהם השתמשו להגנה מפני תותחים וכתוצאה מכך החל מהמאה ה-16 חלה ירידה בבניית טירות ובמקומן החלו לקום מבצרים שנועדו רק להגנה ללא שום תפקיד מנהלי, ואחוזות או ארמונות שנועדו למגורים אך לא היה בהם ערך צבאי. מאמצע המאה ה-18 נבנו טירות מדומות רבות כחלק מאופנת התחייה הגותית של התנועה הרומנטית, אך לא הייתה בהן שום תכלית צבאית.