טמפרטורת קירי
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
נקודת קירי (Tc), או טמפרטורת קירי היא מונח בפיזיקה, הקרוי על שם פייר קירי (1859–1906), ומתייחס לתכונות של חומרים פרומגנטיים ושל חומרים פיאזואלקטריים.
בחומרים פרומגנטיים, נקודת קירי היא הטמפרטורה שמעליה מאבד החומר את תכונותיו הפרומגנטיות, כמו למשל מגנטיות.
מידע נוסף חומר, Tc בקלווין ...
חומר | Tc בקלווין | Tc בצלזיוס |
---|---|---|
קובלט (Co) | 1388°K | 1115°C |
ברזל (Fe) | 1043°K | 770°C |
ניקל (Ni) | 627°K | 354°C |
כרום-אוקסיד (CrO2) | 386°K | 113°C |
סגירה
קירוב טוב לטמפרטורת קירי של חומרים פרומגנטיים הוא ρ/m(μ0μ2)/k ≈ Tc כאשר μ המומנט המגנטי של אטום בודד, ρ צפיפות החומר, m מסת אטום בודד,μ0 פרמאביליות הריק ו-k קבוע בולצמן. בחומרים פיאזואלקטריים, נקודת קירי היא הטמפרטורה שמעליה מאבד החומר את תכונותיו ליצור מתח חשמלי בתגובה ללחץ מכני.