טראיאנוס
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
מַרְקוּס אוּלְפִּיוּס נֶרְוָוה טְרַאיָאנוּס (בלטינית: Marcus Ulpius Nerva Traianus; 18 בספטמבר 53 – 9 באוגוסט 117) היה קיסר האימפריה הרומית משנת 98 ועד מותו. היה השני מבין "חמשת הקיסרים הטובים". תחת שלטונו הגיעה האימפריה לשיא התרחבותה הטריטוריאלית. לפי ההיסטוריון בן המאה ה-4, אוטרופיוס, מאז טראיאנוס כל קיסר חדש היה מקבל מטעם הסנאט הרומי את הברכה "מי ייתן ותהיה בר מזל יותר מאוגוסטוס וטוב יותר מטראיאנוס." (Felicior Augusto, melior Traiano). במסורת היהודית זכור טראיאנוס כמדכאו ביד רמה של מרד התפוצות אשר פרץ בשנת 115 בקרב היהודים בגולה.
פסל ראש וחזה של הקיסר טראיאנוס, מוצג כיום בגליפטותק, מינכן, גרמניה | |||||||
לידה |
18 בספטמבר 53 איטליקה, היספניה בייטיקה, חצי האי האיברי, האימפריה הרומית | ||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|
פטירה |
9 באוגוסט 117 (בגיל 63) סילניוס (אנ'), קיליקיה, אסיה הקטנה, האימפריה הרומית | ||||||
שם מלא | מרקוס אולפיוס נרווה טראיאנוס | ||||||
שם לידה | Marcus Ulpius Traianus | ||||||
מדינה | האימפריה הרומית | ||||||
מקום קבורה | איטליה עמוד טראיאנוס, פורום טראיאנוס, רומא, איטליה | ||||||
בת זוג | פומפאיה פלוטינה | ||||||
שושלת הנרווה-אנטונינים | |||||||
| |||||||
| |||||||
טראיאנוס, יליד חצי האי האיברי ובן לסנאטור באימפריה, עלה בשורות הדרג הצבאי דרך קשריו וכישוריו. כדי להשיג את תמיכת הצבא, מינה הקיסר נרווה את טראיאנוס ליורשו בשנת 97 ושנה אחר כך ירש זה האחרון את הקיסרות במותו של נרווה. טראיאנוס קידם סדרת תשתיות אדריכלות יוצאות דופן (בהן גשר טראיאנוס, פורום טראיאנוס ועמוד טראיאנוס), נמנע מלרדוף אחר הקהילה הנוצרית באימפריה ופעל להתעלות מעל ההפרש התרבותי בין רומא ליוון ולחזק את ההשפעה הרומאית התרבותית על מזרח האימפריה. כקיסר הטביע חותם היסטורי במסעותיו הצבאיים שהובילו לכיבוש וסיפוח של דאקיה והממלכה הנבטית. ב-113 יצא במסע מלחמה נגד האימפריה הפרתית והגיע לכדי כיבוש בירתה המנהלית קטסיפון והסדר שליט בובות בראשה של האימפריה. בנקודה זאת ב-116 נאלץ לקטוע את מסעו הצבאי במזרח, עקב פרוץ מרד התפוצות ברחבי האימפריה הרומית. במהלך המרד כשלה בריאותו של טראיאנוס והוא נפטר זמן קצר לאחר דיכוי המרד. במותו הייתה האימפריה הרומית בשיא התפשטותה הטריטוריאלית, אם כי הישגיו במזרח עלו בתוהו לאחר מותו עם מרידה כללית ושיבת השטחים לידי הפרתים. תקופת שלטונו נזכרה לדורות כשעתה היפה ביותר של רומא.