יהודה החסיד
רב גרמני / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
רבי יהודה (ב"ר שמואל) החסיד מרגנשבורג היה ממייסדי חוג חסידי אשכנז והדמות המרכזית בו. חי בגרמניה בסוף המאה ה-12 ובתחילת המאה ה-13.
לידה |
1140 שפייר, האימפריה הרומית הקדושה |
---|---|
פטירה |
22 בפברואר 1217 (בגיל 77 בערך) רגנסבורג, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה |
כינוי | ר' יהודה בן שמואל החסיד, רבינו יהודה החסיד, ר' יהודה החסיד, ר״י חסיד |
תקופת הפעילות | ? – 22 בפברואר 1217 |
השתייכות | חסידי אשכנז |
תלמידיו | יצחק מווינה, משה מקוצי, אלעזר מוורמייזא |
אב | שמואל החסיד |
היה בנו של רבי שמואל החסיד, נכדו של רבי קלונימוס הזקן, וצאצא למשפחת קלונימוס, שהיגרה במאה ה-10 מאיטליה לגרמניה. הוא עצמו ישב בתחילה בשפיירא, ועבר לרגנסבורג ב-1195. היה ראש ישיבת רגנסבורג. בין תלמידיו: רבי אלעזר מוורמס בעל "הרוקח", רבי יצחק בן משה בעל האור זרוע, ורבי משה מקוצי בעל הסמ"ג.
משערים כי רבי יהודה החסיד כתב כמה ספרים, אך מפאת צניעותו אסר לציין את שמו עליהם ולכן קשה לזהותם. החיבור הידוע ביותר המיוחס לו (למרות שהספר איננו חתום בשם) הוא ספר חסידים, יצירה בעלת חשיבות רבה המכילה הלכות, מנהגים, דעות ומוסר המשקפים את עולמם של חסידי אשכנז. בנוסף ליצירה זו מיוחסת לו כתיבת הפיוט שיר הכבוד.
נפטר ארבעה ימים לאחר שבת זכור, בי"ג באדר ד'תתקע"ז (1217).[1]