יהודה וינשטיין
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| לידה |
19 באפריל 1944 (בן 76) תל אביב-יפו, פלשתינה (א"י)  | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מדינה |
ישראל | ||||||
| השכלה | |||||||
| עיסוק |
מתאגרף, עורך דין, פרקליט | ||||||
| |||||||
  | |||||||
יהודה וינשטיין (נולד ב־19 באפריל 1944) הוא עורך דין ישראלי שכיהן כיועץ המשפטי לממשלה בשנים 2010–2016. כיום עורך דין פלילי במשרד דרור, מנצ'ל, וינשטיין.
ראשית חייו
וינשטיין נולד בתל אביב להורים שעלו מפולין בשנות ה-30 של המאה ה-20 וגדל בשכונת פלורנטין. בצעירותו עסק בספורט והיה אלוף ישראל לנוער באגרוף. בשנת 1963 התגייס לצה"ל והתנדב לצנחנים. בצנחנים עבר מסלול הכשרה כלוחם, וכן עבר קורס מ"כים חי"ר וקורס קציני חי"ר. עם סיום הקורס מונה למפקד מחלקה בצנחנים. במלחמת יום הכיפורים, פיקד על מחלקה בחטיבה 317 כקצין במילואים.[1]
וינשטיין נשוי ואב לשלושה ילדים, מתגורר בהרצליה פיתוח.
קריירה מקצועית
סיים לימודי תואר ראשון במשפטים באוניברסיטת תל אביב ותואר שני באוניברסיטת בר-אילן.
וינשטיין עבד בפרקליטות המדינה כתובע בפרקליטות מחוז מרכז ובתפקידו האחרון טרם פרישתו, בשנת 1979, שימש סגן בכיר לפרקליט המחוז. בסיום תפקידו ייסד משרד עורכי דין פרטי והתפרסם כסניגור פלילי מצליח בעבירות צווארון לבן. בין היתר ייצג את עזר ויצמן, אריה דרעי, אהוד אולמרט, בנימין נתניהו, יוסי ביילין, יאנוש בן-גל ועזרא בנימיני.
וינשטיין הוזכר כאחד המועמדים הבולטים לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה בשנים 2004 ו-2009 ולתפקיד פרקליט המדינה בשנת 2007.
יועץ משפטי לממשלה
בדצמבר 2009 נבחר וינשטיין לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה, בעת שבנימין נתניהו שימש כראש הממשלה ויעקב נאמן כיהן כשר המשפטים, כמועמדו של האחרון, לאחר שוועדת האיתור בראשות שופט בית המשפט העליון בדימוס לא הצליחה להגיע להסכמות לגבי המועמד המומלץ על ידי הוועדה.[2] ב-1 בפברואר 2010 החל לכהן כיועץ המשפטי לממשלה. למניעת ניגוד עניינים הגיש וינשטיין לשר המשפטים מסמך המפרט את הלקוחות שבהם טיפל משרדו (הידועים שבהם אהוד אולמרט ורכבת ישראל), ואשר הוא לא יעסוק בנושאים הקשורים בהם בתפקידו כיועץ המשפטי לממשלה.[3] על אף שכאמור ייצג את נתניהו, מסמך ניגוד העניינים לא כלל את נתניהו כמי שהוא מנוע מלעסוק בענייניו.
בפברואר 2013 הגישה רשות האוכלוסין וההגירה כתב אישום נגד אביבה, רעייתו של וינשטיין, בגין העסקת עובד זר ללא היתר. יהודה וינשטיין, אשר נחקר בפרשה,[4] לא הואשם, אף על פי שהעובד הועסק במשק הבית המשותף של בני הזוג. אביבה וינשטיין הורשעה בעסקת טיעון, ונגזר עליה קנס של 20,000 ש"ח.[5]
ויינשטיין סיים את תפקידו ב-1 בפברואר 2016 והוחלף על ידי אביחי מנדלבליט, מזכיר הממשלה היוצא. לאחר תפקידו כיועץ מונה לנשיא כבוד של איגוד האגרוף.
בנייה והריסה ביהודה ושומרון
צוות המאחזים בראשות בני בגין הוקם בהוראת ראש הממשלה בנימין נתניהו בהמשך לעבודת הוועדה לבחינת מצב הבנייה ביהודה ושומרון משבט ה'תשע"ב (2012). כבר בתחילת עבודת הוועדה, משקיבל לבחינה את כתב המינוי, וינשטיין העיר שהוועדה לא תוכל להשפיע על מהלכים הנמצאים בדיון בבית המשפט הגבוה לצדק.[6]
בעת הדיון על הריסת המאחז מגרון ולאחר רכישת חלק מאדמות היישוב ביולי 2012, פורסם שווינשטיין גיבש חוות דעת שלפיה תושבים אלה לא יפונו.[7] עשרה ימים לאחר מכן, למרות עמדת הוועדה להתיישבות, סירב וינשטיין להציג את סוגיית הבעלות בבית המשפט.[8] בעקבות זאת, שופטי בג"ץ קבעו כי יש לפנות את כל בתי התושבים תוך שבוע, להרוס את רוב הבתים תוך שבועיים, ולבנות להם חלופה בגבעה הסמוכה.[9] במאי 2013 הודיע וינשטיין שיש להרוס את הבתים הריקים הנותרים באתר המאחז.[10]
בי"א באלול ה'תשע"ב קרא לתושבי מגרון להתפנות "בדרכי שלום" לפי החלטת בג"ץ. התושבים נענו לקריאתו.[11][12] לאור עמדתו בעניין הריסת מגרון בספטמבר 2012 הוצמדה לו אבטחה אישית, מחשש לפגיעה בו.[13]
לקראת סיום כהונת הכנסת ה-18, לאחר שראש הממשלה נתניהו הודיע על פיזורה, וינשטיין קבע כי אין לקבל החלטות בעניין המאחזים והבנייה ביהודה ושומרון עד לאחר הבחירות.[14]
טיפול בבכירים, חברי כנסת וראש הממשלה
בתחילת 2011 נדרש להתמודד עם עתירה לבג"ץ נגד החלטת הממשלה למנות את יואב גלנט לרמטכ"ל. בתשובה לבג"ץ כתב וינשטיין כי "הנתונים הקיימים באשר להתנהלותו של האלוף יואב גלנט, מעלים קשיים משפטיים משמעותיים באשר לסבירות ההחלטה למנותו לרמטכ"ל, וכי "ספק אם ראוי מבחינה ערכית להותיר בעינה את ההחלטה בדבר המינוי". בעקבות כך הודיעו שר הביטחון אהוד ברק וראש הממשלה בנימין נתניהו על ביטול המינוי.[15]
במאי 2013 פורסם שכתבה על ביקורת של וינשטיין נגד בכירים ובהם ראש הממשלה נתניהו, הוסרה משידור בערוץ 1, הערוץ הממלכתי. הכתבה הקצרה, הייתה בעניין הרצאה של היועץ המשפטי וינשטיין בפני לשכת עורכי הדין, ובה סיפר כיצד לא מנע הפגנות למרות בקשות חוזרות ונשנות של בכירים, וכן הובעה עמדתו בעניין "הוצאות פרטיות של אנשי ציבור".[16]
ביולי 2013 פורסם שהיועץ המשפטי אישר לחקור את חברי הכנסת חנין זועבי ובאסל גטאס בעקבות פרסום בעיתונות של דברי חברי הכנסת המאיימים על הכומר גבריאל נדאף, לאחר שקרא לערבים נוצרים להתגייס לצה"ל. הכומר לא הגיע לדיון, כפי הנראה עקב איומים עליו.[17]
ב-20 ביולי 2015 החליט וינשטיין כי יש מקום לפתיחת חקירה פלילית בפרשת מעונות ראש הממשלה בחשד לביצוע עבירות פליליות, בין היתר על ידי אשת ראש הממשלה שרה נתניהו וסמנכ"ל מבצעים ונכסים לשעבר במשרד ראש הממשלה, עזרא סיידוף.[18]
העמדת השר אביגדור ליברמן לדין סמוך לבחירות
ב-2007 נפתחה חקירת משטרה בעניינו של אביגדור ליברמן, בחשד לקבלת מיליוני שקלים כחבר הכנסת, החל מ-1999 ועד 2006 ממיכאל צ'רנוי וגורמים שונים בחו"ל, באמצעות חברות קש שלו ושל בתו. במרץ 2010 חקרה המשטרה את ליברמן בחשד שקידם את זאב בן אריה באופן לא תקין לתפקידים שונים במשרד החוץ ובסופם לשגריר ברוסיה הלבנה, בתמורה לנאמנותו, וזה גמל לו בפרטים אודות החקירה המתנהלת נגדו, שהגיעו לידיו במסגרת בקשה מהשגרירות.
בדצמבר 2012, לקראת הבחירות, הודיע וינשטיין על ההחלטה לסגור את התיק העיקרי נגד ליברמן בעניין החשדות הכספיים, על אף המלצת המשטרה להעמידו לדין, עקב היחלשות הראיות במהלך הזמן; אך הגיש כתב אישום נגד ליברמן בפרשת השגריר.[19] העיתוי של החלטה זו, לקראת מועד הבחירות, ותוך כדי מסע הבחירות, היה שנוי במחלוקת, ונראה שגם השפיע בסופו של דבר על החלטות הבוחרים.[20][21] מנגד מישאל חשין טען שהיה "סחר מכר" עם אביגדור ליברמן, במקום לנהל תביעה משפטית מלאה.[22] אחרים האשימו את וינשטיין בכך שהוא "עייף" ואינו יוזם. לטענתם מדובר בקנוניה בינלאומית הכוללת את מרטין שלאף את משפחת שרון, חיים רמון ואריה דרעי ושכשלונו של היועץ לעקוב אחרי הפרשה ולהביאה לגמר, היא באחריותו.[23] בעקבות הודעת היועץ המשפטי, (מיכאל) מיקי איתן חבר הכנסת לשעבר ואיש מפלגת הליכוד שהודח ממקומו, טען שליברמן אינו מועמד ראוי, ותבע מהיועץ לקבוע זאת באופן רשמי.[24]
ביוני 2013 טען בבית המשפט שיש לדחות את העתירה נגד סגירת התיק של ליברמן, מפני שהעדה המרכזית, ישראלית לשעבר אזרחית קפריסין, מסרבת לשתף פעולה.[25]
שימוע לרב שמואל אליהו בחשד להסתה בגזענות
בעקבות התבטאויות של הרב שמואל אליהו, רבה של צפת, מסוף ינואר 2006, הורה היועץ המשפטי לממשלה דאז מני מזוז, לחקור אותו בחשד להסתה לגזענות.[26] כשבוע לאחר מכן הוגש נגדו כתב אישום,[27] שבוטל כעבור מספר חודשים לאחר שהרב אליהו קיבל על עצמו להבהיר את דבריו.[28]
בעקבות הסכמה שנתן הרב אליהו לספר תורת המלך, בשנת 2011, נפתחה חקירה חדשה של פרקליטות המדינה בעניינו. כשנה לאחר מכן, בחשוון ה'תשע"ב (2012) נשיאת בית המשפט העליון דורית ביניש הקצתה חודשיים למדינה להגיש כתב אישום בחקירה חדשה של הפרקליטות בעניינו ונזפה בהם על התמהמהותם.[29] כחודש לאחר מכן, בהוראת וינשטיין התיק נסגר מחוסר ראיות, לאחר שימוע בו הראה הרב אליהו שדבריו סולפו בתקשורת.[30] בעקבות החלטה זו הוגשה ב-2013 הצעת חוק הקוראת להרחיב את הגדרת הגזענות (רדיפה על רקע צבע עור, גזע והשתייכות לאומית-אתנית) ולהוסיף בה רדיפה על רקע דתי ומגדרי, להוריד את הצורך בהוכחת רצון המפרסמים לפגוע באחרים, ולהוריד את ההגנה על פרסום ציטוט מתוך כתבי דת ותפילה, אם נעשתה מתוך מטרה להסית לגזענות.[31]
בתחילת יולי 2013 בעקבות פנייה של חבר הכנסת איתן כבל, הודיע וינשטיין בתאום עם שרת המשפטים ציפי לבני כי אם הרב שמואל אליהו יעמיד עצמו לבחירה לרבנות הראשית, יהיה עליו לעבור שימוע בעניין התבטאויותיו הוראותיו, ופרסומים בשמו, שוב בחשד להסתה לגזענות.[32]
צה"ל
בשנת 2012 היועץ הביע התנגדות לחקיקת חוקים המעדיפים את המשרתים בצה"ל. במאי 2013 הכשיר את החלטת הממשלה בעניין הקצאת דיור ואישורי בנייה, שכללה הנחה למשרתים בצה"ל, והקצאה מיוחדת לתושבים ערבים וליהודים דתיים, למרות הערת בג"ץ לפיה תנאי השירות בצה"ל מהווה אפליה.[33] אך חודש לאחר מכן הביע את התנגדותו לחקיקת חוקים המעדיפים את המשרתים בצה"ל, במסגרת דיון בישיבת ועדת השרים לענייני חקיקה על הצעת החוק של חבר הכנסת יריב לוין 'זכויות התורמים למדינה'.[34][35] המלצת היועץ לא התקבלה, והצעת החוק עברה[דרושה הבהרה].[36]
ב-26 ביוני 2008, שלוש שנים לפני כניסתו של וינשטיין לתפקיד היועץ, ניתן פסק הדין של בית המשפט המחוזי בעניין הסרט "ג'נין ג'נין". בהסכם מקדמי, שולמו פיצויים לחיילים התובעים על ידי שני בתי קולנוע סינמטק שהקרינו את הסרט. תביעת הדיבה של קבוצת החיילים נגד יוצר הסרט מוחמד בכרי נדחתה, בנימוק שבמקרה של תביעת לשון הרע על קבוצה של בני אדם נדרשת הסכמתו של היועץ המשפטי לממשלה, על מנת לשמור על חופש הביטוי. עם כניסתו לתפקיד, ובמשך השנים ביקשו החיילים מווינשטיין שיצטרף אליהם בתביעה נגד יוצר הסרט, אך הוא לא נענה לבקשתם. ב-2012 הוחל בגיבוש חוק, שיוציא מידיו של היועץ המשפטי את ההחלטה בעניין, במגמה ללחוץ על וינשטיין לאשר את התביעה. בשנת 2013 הוגשה הצעת חוק בעניין בוועדת חוקה חוק ומשפט, ובחוות דעת כתובה וינשטיין התנגד לה. ב-2014 פנו הלוחמים בשנית לווינשטיין שיתבע את בכרי על דיבה, אך הוא התמיד בסירובו.[37]
נושאים נוספים
ב-12 בפברואר 2013 העיתון "הארץ" פרסם פרטים בעניין פרשת בן זיגייר (האסיר X), למרות צו איסור פרסום ובמודע אליו. ב-21 בפברואר וינשטיין שלח מכתב לעורך "הארץ" ולעיתונו, ובו הודיע שמשיקולים שונים אינו מורה לפתוח בחקירה נגד העיתון, משיקולי הצורך בעיתונות חפשית, אך נוזף בעיתון בחומרה על פגיעתו בביטחון תושבי ישראל, ומודיע שבמקרים חוזרים של התנהגות כזו לא ימנע מלפתוח בחקירה.[38]
בפברואר 2013, פורסם שווינשטיין מנע את חקירתו של שופט, אשר שנתיים קודם הודה בפני רשויות הרווחה שהוא מכה את ילדיו.[39]
בהמשך לסיום עבודת הוועדה בעניין הדרת נשים פורסם שווינשטיין ממליץ על חקיקה שלפיה הדרת נשים תיחשב עבירה פלילית.[40] שרת המשפטים ציפי לבני החליטה לפעול על פי המלצה זו.[41] בעיתונות החרדית ההחלטה הוגדרה כ"מסע רדיפה".[42]
בשנת 2014 הוגשה עתירה לבג"ץ[43] נגד הרבנות הראשית, בדרישה שתפסיק להטיל קנסות על עסקים המציגים תעודות השגחה על דיני הכשרות שלא באישור הרבנות. לדעת הרבנות תעודות אלה הן בניגוד לחוק איסור הונאה בכשרות, ויש בהן להטעות את הציבור בענייני הכשרות, והיא פנתה לוינשטיין לייצגה, מתוקף היותה גוף ממשלתי. וינשטיין החליט שדרישת העותרים אכן צודקת וזאת העמדה שתוצג בבג"ץ.[44] הרבנות ביקשה לרכוש ייצוג חיצוני, שייצג את עמדתה, אך גם לזה וינשטיין סירב, ולכן, הרבנות פנתה לבג"ץ בדרישה שיאושר לה ייצוג חיצוני. בג"ץ החליט לאשר לה את הבקשה ואף מתח ביקורת קשה על וינשטיין שגם סירב להציג את עמדתה, וגם לא אישר לה ייצוג חיצוני.[45]
תמיכה בחזרה מרצון של זרים כלואים לארצות מוצאם ובמעצרם הממושך
ביוני 2013 אישר וינשטיין את פעולות המדינה לעידוד חזרתם של זרים כלואים מאריתראה ודרום סודאן. ביקורת של ארגוני הסיוע לפליטים טענה שבעבר נציבות האו"ם לפליטים קבעה שמדובר למעשה בגירוש, בניגוד לרצונם של הכלואים.[46]
בתחילת יולי באותה שנה אישר גם מעצר ממושך של חשודים בגנבה, הטרדה ועבירות קלות,[47] לאור ניצול מדיניות "הדלת המסתובבת" ופשיעה חוזרת בידי כנופיות.[48][49]
הגדרת פעולות 'תג מחיר' של יהודים כפעילות בארגון חבלה
במאי 2013, בעקבות ריבוי פעולות שהוגדרו כ'תג מחיר' כולל הצתת מסגדים ופגיעה בערבים, וכן תקיפת חיילי צה"ל, וינשטיין היה שותף עם שרת הפנים ציפי לבני ושר המשטרה יצחק אהרונוביץ' בהמלצה להגדיר את פעולות תג מחיר כפעולות בארגון חבלה, וכפעילות חבלנית עוינת.[50] בעקבות ביקורת בימין, על כך שרבים מהאירועים זויפו, ושרוב התקיפות בשטח הם דווקא נגד המתנחלים,[51] ראש הממשלה בנימין נתניהו קיבל החלטה בניסוח מרוכך יותר, והגדיר את הפעולות כהתאחדות בלתי מותרת.[52] לאחר מכן פרסם שבין הסיבות להחלטה היה גם שיקול תדמיתי של מדינת ישראל בעולם, לאור השוואה אפשרית בין פעולות תג מחיר להתארגנות רצחנית נרחבת וכלל עולמית כמו הג'יהאד האיסלאמי או חמאס.((הערה|ברק רביד, נתניהו: אי אפשר להשוות בין פעולות תג מחיר לפיגועים של חמאס, באתר הארץ, 16 ביוני 2013
לאחר פרישתו
לאחר פרישתו מתפקיד היועץ המשפטי לממשלה, חזר וינשטיין לעבוד כעורך דין פלילי המייצג נאשמים – עיסוקו טרם מינויו.((הערה|אלה לוי-וינריב, מנדלבליט בתדהמה? וינשטיין חוזר לפרקטיקה הסנגוריאלית, באתר גלובס, 25 בינואר 2017 במסגרת זו ייצג את אנשי העסקים בני שטיינמץ ודן גרטלר. בשנים האחרונות הצטרף לצוות המשרד דרור, מנצ'ל, וינשטיין יחד עם בתו קארין, עורכת דין אף היא.[53]
Text is available under the CC BY-SA 4.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.
