יהדות גאורגיה
קהילה יהודית עתיקה / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
יהדות גאורגיה היא קהילה יהודית עתיקת יומין, ויש הסבורים, אף כי זו אינה דעת הרוב,[1] כי ראשיתה עוד מימי חורבן בית המקדש הראשון וגירוש היהודים מארץ ישראל על ידי נבוכדנצר, שבא בעקבותיו. בניגוד למרבית קהילות יהדות אירופה, היהודים הגאורגים היו לאורך השנים טמועים בחברה הגאורגית המקומית, והפערים בינהם לבין הנוצרים המקומיים היו מזעריים עד לא קיימים, בעקבות כך יהודי גאורגיה תרמו רבות לעיצוב התרבות הגאורגית לאורך השנים ללא תחושה של אפליה או דיכוי עקב דתם.
- קהילת היהודים המקומיים, "הגאורגים", שהתיישבו בגאורגיה כבר בתקופה הקדומה, והיוו את רוב יהודי המדינה;
- קהילה קטנה של יהודים ממזרח אירופה, שברחו ממקום מושבם בזמן מלחמת העולם השנייה, ואף מעט לפני כן, והתיישבו בטביליסי, בירת המדינה. בפי היהודים המקומיים הם נקראו "אשכֶּנַזימֶבּי".
- קהילה של יהודים הרריים ("קווקזים").
הקהילה, שנאמדה בכ-100,000 איש בשנות ה-70 של המאה ה-20, הייתה מורכבת ברובה ביהודים גאורגים מקומיים וממיעוט של קווקזים. רוב בני הקהילה עלו לישראל ממניעים אידאולוגיים במטרה להגשים את חלומם עתיק היומין לעלות לארץ הקודש. חלקם היגרו מישראל לארצות הברית, לרוסיה, לבלגיה, לאוסטריה, לספרד ולמדינות נוספות, ממניעים כלכליים.
בעבר, נעשה שימוש בכינוי "גרוּזינים" לבני העדה שעלו לישראל, אך כיום נחשב זה לכינוי גנאי מבחינת בני העדה אשר מחו על כך, ועל-כן פחת השימוש בו.