יוהאן יאקוב באכהופן
משפטן מלומד שוויצרי / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
יוהאן יאקוב באכהופן (בגרמנית: Johann Jakob Bachofen; 22 בדצמבר 1815 – 25 בנובמבר 1887) היה אנטיקוואר, משפטן, פילולוג, אנתרופולוג שווייצרי. הוא היה פרופסור למשפט רומי באוניברסיטת בזל מ-1841 עד 1845.[1]
לידה |
22 בדצמבר 1815 בזל, שווייץ |
---|---|
פטירה |
25 בנובמבר 1887 (בגיל 71) בזל, שווייץ |
ענף מדעי | פילולוגיה |
מקום קבורה | וולפגוטיסאקר |
מקום לימודים | אוניברסיטת בזל |
מוסדות | אוניברסיטת בזל |
בן או בת זוג | Louise Elisabeth Bachofen-Burckhardt |
באכהופן ידוע בעיקר בשל התיאוריות שלו אודות מטריארכיה פרהיסטורית. בשנת 1861 פורסם ספרו רב ההשפעה "משפט האם: חקירה אודות שלטון האישה בעולם העתיק על פי טבעה הדתי והמשפטי" ("Das Mutterrecht: eine Untersuchung über die Gynaikokratie der alten Welt nach ihrer religiösen und rechtlichen Natur") שבו ריכז תיעוד המוכיח שאימהות היא המקור לחברה האנושית, לדת, למוסר ולאמנות. הוא הניח כי התקיים "משפט" או "זכות" ("recht") אמהית ארכאית בהקשר בחברה מטריארכלית קדומה או בפרוטו-דת (Urreligion).
באכהופן השתייך ל"אסכולת בזל בהיסטוריוגרפיה", לצד בורקהרדט, ניטשה ווילהלם דילתיי.[2]
באכהופן הפך למבשר חשוב של תיאוריות מטריארכליות של המאה ה-20 למשל במחקריה של מריה גימבוטאס משנות ה-50, ותחום התאולוגיה הפמיניסטית וה"מחקרים המטריארכליים" בגל השני של הפמניזם.