יורמה פאנולה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| לידה |
10 באוגוסט 1930 (בן 90) פינלנד  |
|---|---|
| מוקד פעילות |
פינלנד |
| תקופת הפעילות |
1963–הווה (כ־58 שנים) |
| מקום לימודים |
אקדמיית סיבליוס |
| עיסוק |
מנצח, מלחין, מרצה באוניברסיטה |
| סוגה |
אופרה |
| שפה מועדפת |
פינית |
| בן או בת זוג |
Helena Haavisto (1952–ערך בלתי־ידוע) |
| צאצאים |
Terhi Panula, Anu Panula |
| פרסים והוקרה |
|
  | |
יורמה פאנולה (Jorma Panula; נולד ב-10 באוגוסט 1930) הוא מנצח, מלחין ומורה לניצוח פיני.
קורות חיים
פאנולה היה המנהל האמנותי והמנצח הראשי של הפילהרמונית של טורקו משנת 1963 עד 1965, של הפילהרמונית של הלסינקי מ-1965 עד 1972 ושל תזמורת ארתוס מ-1970 עד 1973. הוא מנצח אורח תדיר באופרה הלאומית של פינלנד.
יורמה פאנולה כיהן כפרופסור לניצוח באקדמיה ע"ש יאן סיבליוס בהלסינקי משנת 1973 עד 1994 ובקולג' המלכותי למוזיקה בסטוקהולם ובאקדמיה הדנית למוזיקה בקופנהגן. ב-1997 זכה בפרס רולף שוק לאמנויות המוזיקה.
השפעתו של פאנולה באמצעות ההוראה על עולם הניצוח הייתה עצומה. השראתו הייתה "היד הנעלמה" מאחורי רצף המנצחים המעולים שמוצאם בפינלנד. עם תלמידיו נמנים אסה-פקה סאלונן (כיום בלוס אנג'לס), מיקו פרנק (עכשיו בבלגיה ובאופרה הלאומית של פינלנד), סאקארי אוראמו (שהחליף את סיימון ראטל בברמינגהאם, אנגליה), יוקה-פקה סאראסטה ואוסמו ונסקה (כיום במינסוטה). עם תלמידיו בסטוקהולם נמנה גם המנצח הישראלי אריאל צוקרמן.
פאנולה למד מוזיקה כנסייתית וניצוח באקדמיה ע"ש סיבליוס. מוריו היו לאו פונטק, דן דיקסון, אלברט וולף ופרנקו פרארה. מלבד הניצוח, חיבר מוזיקה שונה ומגוונת. האופרות שלו Jaako Ilkka ואופרת "הנהר" קבעו סוגה, שהוכתרה בשם "אופרת הגשמה" ("performance opera") בשל מיזוג של מוזיקה, אמנות חזותית ואמנות היום-יום. שאר יצירותיו של פאנולה כוללות מחזות מוזיקליים, מוזיקה כנסייתית, קונצ'רטו לכינור, קפריצ'יו ג'אז וקטעים רבים מספור של מוזיקה ווקאלית.
כיום הוא מנצח אורח ופרופסור לקורסי ניצוח בכל רחבי העולם, כולל פריז, לונדון, אמסטרדם, מוסקבה, ניו יורק, טנגלווד, אספן, אוטאווה, חיפה וסידני.
| זוכי פרס רולף שוק | ||
|---|---|---|
| לוגיקה ופילוסופיה | וילארד ואן אורמאן קוויין (1993) • מייקל דאמט (1995) • דנה סקוט (1997) • ג'ון רולס (1999) • סול קריפקה (2001) • סולומון פפרמן (2003) • יאקו הינטיקה (2005) • תומאס נייגל (2008) • הילרי פטנאם (2011) • דרק פארפיט (2014) • רות מיליקן (2017) • שהרן שלח (2018) • דאג פרביץ, פר מרטין-לוף (2020) | |
| מתמטיקה | אליאס מנחם סטיין (1993) • אנדרו ויילס (1995) • מיקיו סאטו (1997) • יורי מאנין (1999) • אליוט לייב (2001) • ריצ'רד סטנלי (2003) • לואיס קאפארלי (2005) • אנדרה זמרדי (2008) • מיכאל אשבכר (2011) • ייטאנג ז'אנג (2014) • ריצ'רד שואן (2017) • רונלד קויפמן (2018) • ניקולאי ג'ורג'ביץ' מקרוב (2020) | |
| אמנות חזותית | רפאל מונאו (1993) • קלאס אולדנבורג (1995) • טורסטן אנדרסון (1997) • הרצוג ודה מרון (1999) • ג'וזפה פנונה (2001) • סוזן רותנברג (2003) • סג'ימה ונישיזאווה (2005) • מונה חאטום (2008) • מרלן דומה (2011) • לאקאטון וואסאל (2014) • דוריס סלסדו (2017) • אנדרה ברזאני (2018) • פרנסיס אלס (2020) | |
| מוזיקה | אינגוואר לינדהולם (1993) • ג'רג' ליגטי (1995) • יורמה פאנולה (1997) • רביעיית קרונוס (1999) • קאיה סאריאהו (2001) • אן סופי פון אוטר (2003) • מאוריציו קאגל (2005) • גדעון קרמר (2008) • אנדרו מנזה (2011) • הרברט בלומסטדט (2014) • ויין שורטר (2017) • ברברה הניגן (2018) • ג'רג' קורטג (2020) | |
Text is available under the CC BY-SA 4.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.
