יחסי אפגניסטן–גרמניה
יחסי חוץ / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
היחסים בין אפגניסטן לגרמניה היו הדוקים.[1] 100 שנות "ידידות" נחגגו בשנת 2016, כשנשיא אפגניסטן כינה אותן "מערכת יחסים היסטורית".[2]
יחסי אפגניסטן–גרמניה | |
---|---|
אפגניסטן | גרמניה |
אפגניסטן | גרמניה |
שטח (בקילומטר רבוע) | |
652,230 | 357,022 |
אוכלוסייה | |
43,174,244 | 83,259,396 |
תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
14,583 | 4,072,192 |
תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
338 | 48,910 |
משטר | |
אמירות איסלאמית | רפובליקה פדרלית |
חוזה גנדומק (26 או 30 במאי 1879) וחוזה קו דורנד ביטלו הסכם קודם משנת 1893 בדבר הסדר הגבול בין הודו (כיום בין פקיסטן) לאפגניסטן. כתוצאה מהסכם זה השיגה בריטניה שליטה מלאה על מדיניות החוץ של אפגניסטן ממלך אפגניסטן. גרמניה, כמתחרה לבריטניה, הצליחה רק באמצעות משלחות להקטין את ההשפעה הבריטית באפגניסטן.
המהנדס גבהארד פליישר, שכונה ג'יימס בונד הגרמני בקאבול,[3] היה מהנדס של חברת קרופ, יצרנית נשק גרמנית. בשנת 1893 הוא נסע לקאבול ונפגש באופן פרטי עם המלך עבדור רחמן חאן. תחת הוראות המלכים הוא הרחיב את חברות הנשק האפגניות מאשין חנא (בית המכונות) ואת טופחנה (בית תותחים). לא בטוח אם הממשלה בהודו הבריטית ידעה על מסע זה. מאוחר יותר, בשנת 1904, חוסלו מהנדסי קרופ באופן מסתורי. אדמק כותב: