ייננות
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
ייננות הוא תחום העוסק באופני ייצור יין והפיכת תירוש (מיץ ענבים) ליין. כתחום ידע, ייננות כוללת את המדעים ההכרחיים לייצור יין (תהליך ההתססה), אך גם פרקים אחרים התורמים לטעם וריח היין, מבציר הענבים ועד לביקבוק המוצר המוגמר.
ניתן לחלק את היינות לסוגים שונים של תהליכים, כמו יצירת יין לא תוסס לעומת יצירת יין נתזים.
יינן או ייננית הוא אדם המתמחה בתהליכי ייצור היין. המקצוע נלמד במסגרת אקדמית. ייננים המועסקים ביקבים עוברים בדרך כלל הכשרה ממושכת כתואר אקדמי. המכון הישראלי ליין שליד הפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית ברחובות מופקד על מחקר הייננות בישראל, אך אינו מעניק תארים אקדמאים ומשתייך לארגון הבינלאומי של הגפן והיין (OIV) העוסק בין היתר במחקר ההיבטים הטכניים והמדעיים של התחום.
ניתן לחלק את ייצור היין לשתי קבוצות: ייצור יין דומם (ללא גז) וייצור יין מבעבע (עם גז טבעי או מוזרק). יין אדום, יין לבן ורוזה הם הקטגוריות העיקריות בייצור יין. למרות שרוב היין עשוי מענבים, הוא עשוי להיות גם מצמחים אחרים, כגון יין פירות.[1] משקאות אלכוהוליים קלים דומים אחרים (בניגוד לבירה או משקאות חריפים) כוללים תמד, שנעשה על ידי תסיסת דבש ומים, סיידר, כגון סיידר תפוחים מיוצר על ידי תסיסה של מיץ תפוחים ופרי כגון אגסים, העשוי על ידי תסיסה של מיץ אגסים וקומיס. האחרון עשוי מחלב סוסה מותסס.