ייפוי כוח
מתן הרשאה לביצוע פעולה משפטית / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
ייפוי כוח הוא מתן הרשאה למיופה הכוח לבצע פעולה משפטית כלשהי, בשם מייפה הכוח, כלפי צד שלישי. ישנן פעולות בהן מיופה הכוח הוא עורך דין, כאשר הלקוח מייפה את כוחו של עורך הדין על מנת לבצע בשמו פעולות משפטיות. עם זאת, ישנן פעולות שלא יוחדו בדין לעורך דין ולכן אין כל מניעה לייפות את כוחו של כל אדם אחר לביצוע פעולות אלו.
הזכות להיות מיוצג: כל פעולה בבית משפט הנדרשת מאת בעל דין, או המותרת לו על פי דין - רשאי בעל הדין לעשות בעצמו או על ידי ייצוג של עורך דין כל עוד אין הוראה מפורשת אחרת[1]. חריגים לכלל זה:
- בעל הדין חייב להתייצב בעצמו כאשר בית משפט הורה על כך[2].
- בבית משפט לתביעות קטנות - בעל דין לא רשאי להיות מיוצג על ידי עורך דין, בכפוף לסייגים מסוימים[3].
הדינים בחוק השליחות מבוססים רבות על העיקרון במשפט העברי "שלוחו של אדם כמותו". עם זאת, במשפט העברי הסוגיה יותר מרחיבה ומסועפת, בעוד החוק הישראלי מתמקד בפעולות משפטיות.[4] דוגמה נוספת להשפעת המשפט העברי בתחום זה ניתן לראות גם בפסיקת בית המשפט בנוגע להאצלת סמכויות ברשות מנהלית[5].