ילקוט המכירי
מדרש אגדה מאת רבי מכיר בן אבא מרי / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
יַלְקוּט הַמָּכִירִי הוא ילקוט מדרשי חז"ל המבארים את ספרי הנביאים וכמה מספרי הכתובים, אשר ליקט רבי מכיר בן אבא מרי. המחבר מציין את מקורו של כל מדרש. זמנו של הילקוט מתוארך למאה ה-14. בפתיחה לילקוט מתעד רבי מכיר את שושלתו.[1]
עובדות מהירות מידע כללי, מאת ...
המהדורה הראשונה של הספר | |
מידע כללי | |
---|---|
מאת | מכיר בן אבא מרי |
שפת המקור | עברית |
סוגה | מדרש, ספר אוסף של מדרשים |
סגירה
רבי מכיר מסביר במבוא מדוע קרא לאוסף המדרשים 'ילקוט' וזאת כי ליקט את מדרשיו מהמשנה, התוספתא והירושלמי.[2]
רבי מכיר ציטט את מדרשי הילקוט מן המקורות שהונחו לפניו. שפת הילקוט היא כלשון ציטוטיו ארמית גלילית, ארמית בבלית ועברית. זמנו של הילקוט מתוארך למאה ה-14 וזאת על פי שטר מכירה בכתב יד ליידן[3] של פירוש ילקוט המכירי לספר ישעיהו משנת 1415.[2]