ילקוט המכירי
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מאת |
מכיר בן אבא מרי ![]() |
---|---|
שפת המקור |
עברית ![]() |
סוגה |
ספר אוסף של מדרשים, מדרש ![]() |
![]() ![]() |
יַלְקוּט הַמַּכִּירִי הוא ילקוט מדרשי חז"ל המבארים את ספרי הנביאים וכמה מספרי הכתובים, אשר ליקט רבי מכיר אבא בן מרי. המחבר מציין את מקורו של כל מדרש. זמנו של הילקוט מתוארך למאה ה-14. בפתיחה לילקוט מתעד רבי מכיר אבא בן מרי את שושלתו.
רבי מכיר מסביר במבוא מדוע קרא לאוסף המדרשים 'ילקוט' וזאת כי ליקט את מדרשיו מהמשנה, התוספתא והירושלמי.[1]
רבי מכיר ציטט את מדרשי הילקוט מן המקורות שהונחו לפניו. שפת הילקוט היא כלשון ציטוטיו ארמית גלילית, ארמית בבלית ועברית. זמנו של הילקוט מתוארך למאה ה-14 וזאת על פי שטר מכירה בכתב יד ליידן של פירוש ילקוט המכירי לספר ישעיהו משנת 1415.[1]
Text is available under the CC BY-SA 4.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.