יעקב פסנתיר - Wikiwand
For faster navigation, this Iframe is preloading the Wikiwand page for יעקב פסנתיר.

יעקב פסנתיר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יעקב פסנתיר (Iacob Psantir‏; 18201902) היה מוזיקאי וההיסטוריון היהודי רומני הראשון. כתב בעיקר בשפה יידיש. נמנה עם הכליזמרים החשובים במזרח אירופה באמצע המאה ה-19. [1]

קורות חיים

יעקב פסנתיר, נולד בבוטושאן. אביו, אשר-זיליג, כונה "הצרפתי" ("פרנצוז") בשל עבודתו כמתורגמן של הקונסול הצרפתי ביאשי. יעקב פסנתיר למד בבית ספר יהודי את קריאת התפילות בעברית, חומש ומבוא לתלמוד ביידיש. בנוסף, למד את הקריאה והכתיבה בשפה הרומנית עם אותיות קיריליות. בגיל 13 התחיל את חניכותו כנגן לאוטה ובהדרגה היה ל"מנצח" של להקה נודדת המורכבת מיהודים וצוענים. הוא ניגן בקובזה בצמבל (ברומנית Ţambal, באנגלית hammer dulcimer) ונגינתו על פני הארצות הרומניות והבלקניות סיפקה את פרנסתו.

משפחתו של פסנתיר הייתה בעלת שורשים עמוקים בנסיכות מולדובה ולדברי פסנתיר עצמו היו בסוצ'אבה קברים שהעידו על 200 שנות ותק. פסנתיר מספר בזכרונותיו שבחגיגת ראש השנה הנוצרי ב-1 בינואר 1855, במנזר מסוים, התנהל ויכוח בין בויארים ממולדובה ובין בויארים מוולאכיה על מתן זכויות לצוענים וליהודים. רבים טענו שיותר מ-90% מהיהודים זה עתה הגיעו מגליציה, לא יודעים את השפה ואת המנהגים המקומיים ואין לתת להם זכויות. אב המנזר הציע לקרוא לפסנתיר, שעמד בראש הנגנים ולשאול אותו בעניין היהודים. אב המנזר (יווני במוצאו) חשב שהוא יהודי טורקי, כי נהג לדבר איתו בטורקית. פסנתיר סיפר להם על 200 שנות ההיסטוריה של משפחתו במולדובה ואירוע זה יצר בו את הדחף לכתיבת ההיסטוריה של משפחתו ולהוכחת הוותק של יהודי הארצות הרומניות. בשנת 1866, לאחר הדחת הנסיך קוזה, היה מסע תעמולה נגד היהודים ה"זרים", מסע שבעקבותיו הצטייד פסנתיר באת חפירה ויצא אל בתי הקברות היהודים לחשוף את הקברים העתיקים ולאסוף נתונים. הוא אסף נתונים מבתי הקברות מסיפורי זקני היהודים ואף תעודות ישנות. אף על פי שלא הייתה לו השכלה פורמלית ועבודותיו סבלו מחוסר ביקורת מדעית, הנתונים שאסף היו הבסיס הראשון של ההיסטוריוגרפיה היהודית הרומנית. עבודתו של פסנתיר זכתה לתהודה רבה בין יהודי רומניה והביאה לפופולריזציה של ההיסטוריה היהודית במחוזות אלה. הוא היה בין מייסדי "החברה ההיסטורית ע"ש יוליו באראש" ובישיבה של שנת 1886 הוחלט על הדפסת הביוגרפיה שלו כאות תודה על תרומתו להיסטוריה של יהודי רומניה.

בשנת 1879 היה ברשימת 1074 המועמדים לקבלת אזרחות רומנית, אך פועלו וותק משפחתו לא הועילו, בקשתו נדחתה. יעקב פסנתיר מת בעוני רב בבית מחסה שהיה בין מייסדיו.

פסנתיר מוזכר בסיפורו של עגנון "אצל חמדת".

ספריו

  • 1871 "ספר דברי הימים לארצות רומניה" הופיע ביאשי, 225 עמודים.
  • 1873 "קורות היהודים ברומניה" הופיע בלבוב, 168 עמודים.
  • 1886 "הקוסם. המופע השקרי של הקוסמים והמנחשים מראשית ועד ימינו" הופיע בקראיובה עם הקדמה של משה גסטר.
  • 1877 "מזכרת ציון" יצא לאור בבוקרשט בתרגומו של א. מ. וייצנברג על חשבון המחבר.
  • 1890 "ספר זכרונות" הופיע בבוקרשט, 208 עמודים.

לקריאה נוספת

Bercovici Isac -Psantir, Jacob, Encyclopedia Judaica, 13, col. 1334-1335

קישורים חיצוניים

(באנגלית)

  • יעקב פסנתיר - בא.ב. יפה - "בשדות זרים - סופרים יהודים ברומניה 1880-1940", מרכז גולדשטיין-גורן לתולדות היהודים ברומניה, המכון לחקר התפוצות, אוניברסיטת תל אביב, 1996

הערות שוליים

{{bottomLinkPreText}} {{bottomLinkText}}
יעקב פסנתיר
Listen to this article