יפיע (יישוב עתיק)
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
יפיע היה יישוב בארץ ישראל שהתקיים בתקופת הברונזה המאוחרת, ויישוב יהודי בתקופות הבית השני, המשנה והתלמוד. היישוב שכן על גבול עמק יזרעאל, בתחומי העיירה המודרנית יאפת א-נאצרה (يافة الناصرة). משמעות השם "יפיע" היא מקום בולט בהדרו על פני סביבתו.[1]
יפיע
(למפת ישראל רגילה)