יצחק אפשטיין
מחנך ובלשן עברי (1862–1943) / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
יצחק אפשטיין (ט"ו בכסלו תרכ"ג, 7 בדצמבר 1862 – כ"ג באדר א' תש"ג, 26 בפברואר 1943) היה מחנך, חוקר לשון, הוגה דעות וממחדשי השפה העברית בארץ ישראל.
ערך זה עוסק באיש חינוך ובלשן. אם התכוונתם לאב בית דין בתל אביב וממקימי הרבנות הצבאית, ראו יצחק אפשטיין (רב).
עובדות מהירות לידה, פטירה ...
יצחק אפשטיין | |
לידה |
7 בדצמבר 1862 ט"ו בכסלו תרכ"ג ליובאן, בלארוס |
---|---|
פטירה |
26 בפברואר 1943 (בגיל 80) כ"ג באדר א' תש"ג ירושלים, פלשתינה (א"י) |
מדינה | פלשתינה (א"י) |
מקום קבורה | בית הקברות היהודי בהר הזיתים |
תאריך עלייה | 1886 |
בת זוג | רחל וידנפלד |
מספר צאצאים | 6 |
סגירה
ממנהלי "בית הספר הישן", בית שמחה וילקומיץ, מבתי הספר הראשונים בארץ שלימדו בהם בעברית.
בין המילים שחידש: תורשה,[1] פעילות,[1] תצפית,[1] רגישות,[1] תופעה,[2] תודעה,[2] תבליט,[2] פעיל וסביל,[2] לתפקד.[3]
אחיו הוא הסופר זלמן אפשטיין (1860 - 1936). בת אחותו היא הסופרת והעיתונאית רחל פיגנברג (1885 - 1972).
היה נשוי לרחל וידנפלד, בת המושבה ראש פינה, ולזוג נולדו שישה ילדים.
אלוף הראבן הוא נכדו, הסופרת גיל הראבן היא נינתו.