ירידת אברהם למצרים
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
ירידת אברהם למצרים הוא סיפור מקראי, המופיע בספר בראשית, פרק י"ב, פסוק י' - פרק י"ג, פסוק ד'[1].
סיפור זה ממוקם באמצע הסיפור על פעולותיו הראשונות של אברם בארץ כנען, לאחר סיפור מסע אברהם לארץ כנען, ולפני סיפור פרידת אברהם ולוט. על אף שאברם הלך לארץ כנען בציווי ה', בסיפור זה הוא ירד למצרים יחד עם שרי אשתו ולוט בן אחיו, בעקבות הרעב הכבד שפקד את כנען. במצרים נלקחה שרה לבית פרעה, שהשיב אותה לאברם לאחר שביתו לקה בנגעים גדולים, ושילח אותם בחזרה לארץ כנען.
הערכת דרכו של אברם בסיפור זה שנויה במחלוקת. יש המבקרים את אברם על שעזב את ארץ כנען ולא בטח באלוהים שציווה עליו ללכת אליה, ועל כך שהפקיר את אשתו לחסדי המצרים[2][3], ויש המעריכים את אברם על כך שלא הרהר על הפער בין הבטחותיו של ה' "ואעשך לגוי גדול" ו"לזרעך אתן את הארץ הזאת", לבין המציאות בה נאלץ לעזוב את הארץ ואשתו נלקחה לבית פרעה[4][5][6][1].