ישיבת וולוז'ין
ישיבה ליטאית בבלארוס / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
ישיבת וולוז'ין (בשמה הרשמי ישיבת עץ חיים, וכונתה תדיר בשם אם הישיבות) הייתה ישיבה שפעלה במאה ה-19, והייתה הראשונה שפעלה באופן עצמאי ובלתי־תלוי בקהילה המקומית. הישיבה שימשה כאב טיפוס למבנה הישיבות הליטאיות שבאו אחריה. הישיבה נוסדה על ידי רבי חיים מוולוז'ין, תלמידו המובהק של הגר"א, ב-תקס"ב (1802) בעיירה וולוז'ין שבפלך מינסק (ברוסיה הלבנה), בתחום המושב של האימפריה הרוסית (מאז חלוקת ברית המועצות בבלארוס), והתקיימה עד תרנ"ב (1892). בשנת תרנ"ה (1895) נפתחה הישיבה מחדש על ידי הרב רפאל שפירא והתקיימה עד תקופת השואה.
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. | |
עובדות מהירות ישיבה, השתייכות ...
תצלום של בנין הישיבה | |
ישיבה | |
---|---|
השתייכות | אם הישיבות המודרניות, זרם תלמידי הגר"א |
תקופת הפעילות | תקס"ב – ה' בשבט ה'תרנ"ב |
מייסדים | רבי חיים מוולוז'ין |
בעלי תפקידים | |
ראש הישיבה |
הרב חיים מוולוז'ין הרב יצחק מוולוז'ין הרב אליעזר יצחק פריד הרב נפתלי צבי יהודה ברלין (הנצי"ב מוולוז'ין) הרב רפאל שפירא הרב יעקב שפירא הרב חיים וואלקין |
מיקום | |
מיקום | וולוז'ין, מינסק, בלארוס |
מדינה | בלארוס בלארוס |
קואורדינטות | 54°05′28″N 26°31′40″E |
סגירה