יש דין ויש דיין
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
יש דין ויש דיין הוא ביטוי תאולוגי המופיע במקורות היהדות, המבוסס על האמונה בשכר ועונש אלוהיים. גם היפוכו של ביטוי זה נפוץ במקורות: "אין דין ואין דיין" (בארמית: "לית דין ולית דיין"), והוא מתאר מצב של אנרכיה ושל הפקרות משפטית, בה "אִישׁ הַיָּשָׁר בְּעֵינָיו יַעֲשֶׂה".[1] הביטוי משמש בהתייחסות לאירועים שהתרחשו שהדובר מוצא בהם מימוש של צדק אלוהי, או גם כאזהרה לעתיד.[2]
בשפה העברית המודרנית הביטוי הפך למטבע לשון המתייחס גם לגמול או ענישה בידי-אדם, ובמובן זה הוא ההפך מהמצב המתואר במקרא בו מחמת חולשת השלטון איש הישר בעיניו יעשה.[3]