יתרות מט"ח
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
יתרות מטבע חוץ, או יתרות מט"ח (באנגלית: Foreign Exchange Reserves, או FX Reserves), הן נכסים המוחזקים על ידי בנקים מרכזיים, על פי רוב בצורת מטבעות של מדינות זרות, בדרך כלל בדולר אמריקני וכן (במידה פחותה משמעותית) באירו, לירה שטרלינג ובין יפני. יתרות אלו משמשות בעיקר כערבונות לפעילות כלכלית.
בתחילת שנות ה-80 נפסקה פעילות בשיטת הסחר של ברֶטוֹן ווּדס, לאחר שבאוגוסט 1971 הודיעה ארצות הברית בהנהגת ריצ'רד ניקסון, באופן חד-צדדי, על הפסקת התאימות בין יתרות זהב בפועל לבין הדולר, עבר הדולר להיות כסף פיאט וקרסה בפועל שיטת המסחר מכיוון שהדולר הפך בפועל להוות מעין יתרה בשימוש על ידי בנקים מרכזיים זרים. מדינות מרכזיות נוספות כגון אנגליה, לא איחרו להגיב ושינו את מתכונת הכלכלה בהתאם כדי לאפשר את אותה הדינמיות במטבעות שלהם.
יתרות המט"ח הגבוהות ביותר מוחזקות על ידי סין, ועמדו, נכון ליולי 2021 על 3.15 טריליון דולר אמריקאי, כמעט פי שלושה מהשנייה אחריה, יפן.