כ"ג באדר
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
בשנת ה'תשפ"א חודש אדר אחד, ולכן אין ל' באדר א' אדר א'
אדר ב'
בשנת ה'תשפ"ג חודש אדר אחד, ולכן אין ל' באדר א' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
כ"ג באדר הוא היום העשרים ושלושה בחודש השישי בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום העשרים ושלושה בחודש השנים עשר למניין החודשים מניסן.
פרשת בר המצווה של ילד שנולד בכ"ג אדר תלוי האם בר המצווה נחוג בשנה פשוטה או מעוברת והאם הילד נולד בשנה פשוטה או מעוברת. על פי הלוח העברי הקבוע, עבור ילד שנולד באדר א' ובר המצוה היא בשנה מעוברת, פרשת בר המצווה היא לרוב פרשת ויקהל, אך היא פרשת פקודי אם בר המצווה בשנה שלמה המתחילה ביום חמישי (שנה מקביעות השג). אם בר המצווה חלה בשנה פשוטה, פרשת בר המצווה היא, ברוב השנים, פרשת ויקהל-פקודי. אבל אם בר המצוה חלה בשנה פשוטה שלמה המתחילה ביום חמישי (שנה מקביעות השא), פרשת בר המצוה היא פרשת פקודי. עבור ילד שנולד באדר ב' או בשנה פשוטה, ובר המצווה חל בשנה מעוברת, פרשת בר המצווה, ברוב השנים, היא פרשת שמיני. אבל אם בר המצווה חל בשנה המתחילה ביום חמישי פרשת בר המצווה היא פרשת תזריע.
אירועים היסטוריים
- הוקם המשכן על ידי משה רבנו במדבר והחלו שבעת ימי המילואים
- ד'תרפ"ב (אדר ב') – הפעם האחרונה שתקופת שמואל נפלה בתאריך זה
- ה'ת"ז (אדר א') – בקראקא נדפס לראשונה הספר שפתי כהן על שולחן ערוך יורה דעה מאת רבי שבתי הכהן.
- ה'תרע"ח – ייסוד מפלגת הפועלים הגרמנית, שממנה תצמח מאוחר יותר המפלגה הנאצית
- ה'תש"ח (אדר ב') – החל מבצע נחשון, הנחשב לנקודת מפנה במלחמת העצמאות
- ה'תשי"ט (אדר ב') – ליל הברווזים – תרגיל לגיוס מילואים מושמע ברדיו במפתיע וגורם למתיחות רבה בין ישראל ושכנותיה
- ה'תשל"ה – הפיגוע במלון סבוי בתל אביב
- ה'תשל"ט – הכנסת מאשרת את הסכם השלום בין ישראל למצרים
- ה'תשפ"ב (אדר א') – תחילת הפלישה הרוסית לאוקראינה
נולדו
- ה'תקפ"ט (אדר א') – לוי שטראוס, ממציא מכנסי הג'ינס (נפטר ה'תרס"ב)
- ה'תרצ"ח (אדר ב') – הרב יצחק חיים פרץ, פוליטיקאי ישראלי ורבה הראשי של רעננה
- ה'תש"ד – אמנון ליפקין-שחק, רמטכ"ל שר וחבר כנסת לשעבר (נפטר בה'תשע"ג)
- ה'תשי"ד (אדר א') – יולי תמיר, שרה וחברת הכנסת מטעם העבודה
נפטרו
- ה'תרכ"ו – רבי יצחק מאיר אלתר, בעל חידושי הרי"ם, האדמו"ר הראשון של חסידות גור (נולד ב-ה'תקנ"ט)
- ה'תרנ"א (אדר ב') – רבי יעקב רקח, רב בטריפולי, מחבר ספר שלחן לחם הפנים (נולד ב-ה'תק"ס)
- ה'תרס"ה (אדר ב') – רבי יצחק יעקב רבינוביץ, בעל דברי בינה, האדמו"ר הראשון של חסידות ביאלא (נולד ב-ה'תר"ז)
- ה'תשכ"ה (אדר א') – אליה שמואל הרטום, מנהל בית המדרש לרבנים ברומא ומחבר "תנ"ך קאסוטו" (נולד ב-ה'תרמ"ז)
- ה'תשל"ד – לואי קאהן, אדריכל יהודי ממוצא אמריקאי (נולד ב-ה'תרס"א)
- ה'תשס"ז – הרב ישראל גרוסמן, ראש ישיבת פינסק קרלין (נולד ב-ה'תרפ"ג)
- ה'תשע"ג – הרב מנחם פרומן, רב ההתנחלות תקוע, פעיל שלום ומשורר (נולד ב-ה'תש"ה)
- התשע"ד (אדר א') – מנשה הראל, פרופסור לגאוגרפיה וחתן פרס ישראל לחקר ידע ארץ ישראל (נולד ב-ה'תרע"ז)
Text is available under the CC BY-SA 4.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.