כבוד הבריות במשפט העברי
ערך יסוד במשפט העברי, והוא כולל זכויות שונות ככבוד הגוף, מניעת קלון ושוויון / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
כבוד הבריות הוא ערך במשפט העברי, והוא כולל זכויות שונות ככבוד הגוף, מניעת קלון ושוויון. המשנה קובעת: "איזהו מכובד, המכבד את הבריות,[1] שנאמר: 'כי מכבדי אכבד ובוזי יקלו'" (ספר שמואל א', פרק ל', פסוק ב').
כבוד הבריות אינו ערך מוסרי בלבד, אלא יש לו השלכות לעיצוב נורמות הלכתיות והוא מהווה כלל משפטי הדוחה לעיתים כללים משפטיים אחרים כפי שקבעו חכמים: גדול כבוד הבריות שדוחה את לא תעשה שבתורה, כאשר הכוונה אך ורק לאיסורי דרבנן.[2]