כביש 60
כביש בישראל / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
כביש 60 הוא כביש אורך ארצי בישראל וביהודה ושומרון שמתחיל בבאר שבע ומסתיים בנצרת.
כביש 60 במעלה מעמק יזרעאל להר הקפיצה | |
מידע כללי | |
---|---|
כינוי | כביש באר שבע-נצרת, דרך ההר, עוקף חברון, עוקף חלחול, כביש המנהרות, עוקף רמאללה, עוקף שכם, חוצה יו"ש |
סיווג | כביש ארצי |
ציר | כביש אורך |
אורך | 232.5 ק"מ |
מיקום | |
ערים ראשיות | באר שבע, חברון, בית לחם, ירושלים, אל-בירה, אריאל, שכם, ג'נין, עפולה, נצרת |
נקודת התחלה | באר שבע |
נקודת סיום | צומת נצרת |
קואורדינטות | 31°53′54″N 35°15′55″E |
רובו של הכביש עובר באזורי יהודה ושומרון מחוץ לתחומי הקו הירוק, והנתיב שלאורכו הוא עובר ידוע גם בשם דרך ההר, "חוצה יהודה ושומרון" או "דרך האבות", בה, על פי המקרא, צעדו האבות. בשל המעקפים הרבים שנסללו לאורך הכביש, במידה רבה אין הוא חופף עוד את הדרכים ההיסטוריות.
סלילת הכביש
הכביש עובר לאורך דרך ההר הקדומה, שחצתה את ארץ ישראל לאורכה בעיקר על בסיס תוואי קו פרשת המים. הכביש משמש כעורק תחבורה ראשי הן ביהודה והן בשומרון עוד מהעת העתיקה[1].
תוואי הכביש נסלל ברובו בשלבים במהלך תקופת המנדט הבריטי, במטרה לקשר את הערים המרכזיות בגב ההר[2][3]. חלקו הצפוני נקרא אז כביש ירושלים-שכם-נצרת וחלקו הדרומי כביש ירושלים-בית לחם-חברון-באר שבע[2]. קטע הכביש שבין עפולה לנצרת נסלל על ידי גדודי עבודה עבריים בשנים 1920–1921, וסלילתו הסתיימה בינואר 1922[4].
בשנות ה-50 עד שנות ה-80 של המאה ה-20
בתקופת השלטון הירדני ביהודה ושומרון חולק הכביש לקטעים נפרדים שהיו בשליטה ירדנית ושליטה ישראלית. לקראת ביקור האפיפיור פאולוס השישי בישראל שיפצו הירדנים את קטע הכביש מג'נין לגבול עם ישראל, ככל הנראה בסוברם בטעות שמסלול הנסיעה של האפיפיור יעבור בכביש 60, ולא כפי שתוכנן ובוצע בפועל, בכביש 66.[5]
לאחר 1967 הממשל הצבאי הישראלי שיפץ את הכביש[6], ושוב היה ניתן לנסוע בו לכל אורכו בין נצרת לבאר שבע.
בשנת 1980 קיבל הכביש את המספר "60", במסגרת שיטת מספור הכבישים החדשה שהחלה באותה עת[7]. על פי סיווגו ככביש ארוך ארצי (בכיוון צפון-דרום) הוא קיבל מספר דו־ספרתי זוגי, שהכביש ממערב לו קיבל את המספר "40", בהמשך תוכנן כביש ארוך נוסף ממזרח לו לאורך ספר המדבר, כביש 80 (שברובו לא נסלל לבסוף)[8].
עד סוף שנות ה-80 עבר תוואי הכביש במרכז הערים שאותן חיבר, כך לדוגמה נסיעה מירושלים להתנחלויות שמצפון לה עברה בתוך רמאללה ואל-בירה[9]. בשנת 1984 הציגה לראשונה מועצה אזורית מטה בנימין תוכנית לסלילת כביש עוקף רמאללה[10].
שינוי תוואי הכביש
בעקבות האינתיפאדה הראשונה החלו בתכנון תוואי חדש במספר מקומות, על מנת לעקוף יישובים פלסטינים. שהראשון בהם היה כביש עוקף בית לחם (כביש המנהרות).
עוקף בית לחם (כביש המנהרות)
תכנון כביש עוקף בית לחם באורך 11 ק"מ הסתיים בשנת 1989, במטרה לחבר בין גוש עציון מדרום לירושלים מצפון בתוואי ישיר, ולעקוף את העיר בית לחם ממערב[11]. תוואי הכביש המותכנן כלל שתי מנהרות, האחת באורך כ-300 מטר והשנייה באורך כ-900 מטר, שבשעת בנייתן היו הארוכות ביותר בישראל. שבין שתי המנהרות גשר ארוך החוצה את העמק שבין בית ג'אלא ושכונת גילה[12]. באותה עת גם תוכנן כביש בגין בתוך ירושלים, עם חיבור לכביש המנהרות[13]. מועצת התכנון העליונה של המנהל האזרחי אישרה את סלילת העוקף בתחילת 1990 אולם עתירה לבג"ץ של תושבי בית ג'אלא נגד הפקעת אדמתם, עיכובה את עבודות הסלילה[14]. סלילת הכביש הסתיימה ב-1996[15].
לאחר פרוץ האינתיפאדה השנייה ירו פלסטינים מבית ג'אלא על המכוניות שנסעו בגשר, ובעקבות כך הציב צה"ל קירות בטון על הגשר. בשנת 2019 החלה בניית מסלול נוסף במקטע הכביש, גשר נוסף המקביל לגשר הקיים וחפירת שתי מנהרות נוספות להכפלת מספר הנתיבים[16]. בסוף 2022 נפתחה המנהרה הצפונית[17]. במרץ 2023 נפתחה המנהרה החדשה במקטע הדרומי[18]. בינואר 2024 נמסר שהעבודות יסתיימו בקיץ 2024[19].
עוקף רמאללה
כביש עוקף רמאללה תכנון במסגרת תוכנית המתאר של מטה בנימין כבר ב-1984[10], אך הוא נסלל בעקבות הסכמי אוסלו בשנת 1994, כקטע חדש של כביש 60 מזרחית לכביש הישן, כחיבר את גבע בנימין עם ואדי חרמייה צפונית לעפרה, במטרה לעקוף את רמאללה ואל-בירה שעברו לשליטת הרשות הפלסטינית[20].
כביש הר הקפיצה
שינוי נוסף בתוואי בוצע בכניסה לנצרת, בין מחלף איכסאל מדרום עם העיר נצרת מצפון העובר במנהרה דרך הר הקפיצה. אורכו של הקטע הוא שישה קילומטרים והוא נחנך ב-19 בנובמבר 2008. הוא עוקף קטע מפותל ותלול שעלה אל העיר נצרת מעמק יזרעאל דרך הערוץ שממערב לנחל מזרע. עלות סלילתו של הקטע החדש עמדה על 365 מיליון ש"ח[21]. קטע הכביש החדש קרוי על שמו של רפאל איתן, ומשנודע הדבר לראש עיריית נצרת, ראמז ג'ראיסי, בעת טקס חנוכת הכביש, עזב את המקום[22]. המנהרה עצמה קרויה על שם יצחק הרשקוביץ, בכיר במע"צ.
עוקף אל-ערוב
כביש 60 עבר בצמוד למחנה הפליטים אל-ערוב ובתוך הכפר בית אומר ובימי האינתיפאדה הראשונה היו בו תקריות רבות של יידוי אבנים על כלי רכב חולפים ממחנה הפליטים[23]. בדצמבר 1998, פרסם לראשונה מע"צ מכרז לסלילת הכביש[24]. במכרז זכתה חברת אחים ברזאני, לכביש עוקף באורך של כ-8 ק"מ, ובעלות של 18.5 מיליון שקל[25]. אך הכביש לא נסלל, עקב הצורך בהפקעות של אדמות פרטיות רבות מבית אומר וחלחול לצורך סלילתו. באוקטובר 2017, הבטיח ראש הממשלה בנימין נתניהו לבכירי מועצת יש"ע, לקדם את סלילת עוקף אל-ערוב ביחד עם פרויקטים אחרים ברחבי יהודה ושומרון[26]. באפריל 2019, חתם ראש המנהל האזרחי על צו הפקעה ל-401 דונם מאדמות הכפרים בית אומר וחלחול לצורך סלילת הכביש[27]. כביש 60 הוסט לתוואי חדש, בשולי שמורת היער אל-קרן, וממזרח לבית אומר ונפתח לתנועה ב-7 ביולי 2023[28]. עוקף אל-ערוב מסיט את כביש 60 כ-150 מטר מערבה ממסלולו הקודם. המנהל האזרחי מסרב לבקשות להיתרי בנייה בסמיכות לכביש ופועל באופן מוגבר למנוע בנייה בלתי חוקית בסמיכות לכביש[29].
כביש לב השומרון
בשנים 2021–2024 נסלל כביש לב השומרון העוקף את חווארה.
רמזור
באוגוסט 2019 התחילו עבודות להקמת רמזורים בצמתים בקטע הכביש בין ירושלים לצומת תפוח. הרמזורים הראשונים הושלמו במהלך 2020[30], בצומת אסף, צומת המשטרה הבריטית ובכניסה ליישוב עפרה. ב-2022 הושלמו העבודות בצומת שילה[31] ובצומת הכניסה ליישוב עלי;[32] במקביל החלו העבודות בצמתים האחרונות בפרויקט: בצומת רחלים, בצומת מכמש ("צומת 60", "צומת רמת מגרון") ובצומת הכניסה למרכז המסחרי שער בנימין[33].
מאז האינתיפאדה השנייה הכביש מחולק לשני קטעים נפרדים. הראשון מתחילתו בבאר שבע ועד לצומת דותן, והאחר מהקו הירוק סמוך למוקייבלה ועד סוף הכביש באזור נצרת. בתחומי הקו הירוק שמר הכביש על התוואי המקורי, אך בתחומי יהודה ושומרון תוואי הכביש כיום שונה באופן משמעותי מהתוואי הוותיק, בעיקר על מנת לעקוף יישובים פלסטינים. בין צומת דותן והקו הירוק בסמוך לעמק יזרעאל הכביש אינו מסומן בסימון רשמי של החברה הלאומית לדרכים והוא סגור לתנועת ישראלים. בחלק שבין שבי שומרון לצומת דותן, תנועת ישראלים מתאפשרת בליווי צבאי בלבד[34].
קטע כביש | תוואי ישן | ק"מ (לא מצטבר) | תוואי חדש | ק"מ (לא מצטבר) |
---|---|---|---|---|
כביש 60 | ||||
באר שבע (דרך חברון ודרך אליהו נאוי)-מיתר | עומר, צומת שוקת | 18 | אין | ללא שינוי |
מיתר-צומת עתניאל | טנא וזאהיריה | 18 | במקום כביש 6002 וכביש 356, דרך שמעה ועתניאל | 19 |
צומת עתניאל - בית חגי | מחנה הפליטים אלפוואר | 8 | אין | ללא שינוי |
בית חגי-צומת ליד כרמי צור | דרך חברון וחלחול | 13 | "עוקף חברון" ו"עוקף חלחול" | 19 |
צומת ליד כרמי צור-צומת שיירות עציון | אלון שבות ואפרת | 12 | אין | ללא שינוי |
צומת שיירות עציון-גילה | בית לחם | 7.5 | "כביש המנהרות" | 8 |
גילה-מחלף שער מזרח (הגבעה הצרפתית) | ירושלים, דרך חברון | 9.5 | אין | ללא שינוי |
מחלף שער מזרח-צומת מגיני עטרות | שועפאט, דרך בית חנינא | 3.6 | דרך עוזי נרקיס | 3.8 |
צומת מגיני עטרות-שדה התעופה עטרות | א-ראם, אזור התעשייה עטרות | 6 | פסגת זאב, אזור התעשייה עטרות | 6 |
שדה התעופה עטרות-צומת המשטרה הבריטית | אל-בירה, בית אל | 26 | "כביש עוקף רמאללה", עפרה | 23 |
צומת המשטרה הבריטית - צומת בין סינג'יל לתורמוס עיא | ואדי חרמיה | 5 | אין | ללא שינוי |
צומת בין סינג'יל לתורמוס עיא - צומת מצפון למעלה לבונה | חאן א-לובאן, מעלה לבונה, | 7 | שילה, עלי | 7 |
צומת מצפון למעלה לבונה- צומת תפוח | דרך ואדי אשעאר | 4.5 | הסדרת חציית ואדי אשעאר | 4.8 |
מצומת תפוח עד צומת מזרחית ליצהר | עמק המכמתת | 5.5 | "עוקף חווארה" | ללא שינוי |
מצומת מזרחית ליצהר עד שבי שומרון | שכם | 17 | "עוקף שכם" | 19.5 |
משבי שומרון עד צומת דותן | סילת א-ד'אהר, ע'גה | 25 | אין | ללא שינוי |
מצומת דותן עד הקו הירוק ליד מוקייבלה | ג'נין | 15 | סגור לתנועת ישראלים | 0 |
ממוקייבלה עד אכסאל | עפולה | 21 | אין | ללא שינוי |
מאכסאל עד נצרת | אפיק ממערב לנחל מזרע | 4 | מנהרת אכסאל או "כביש המנהרות" דרך הר הקפיצה | 6 |