כוכבים במסורות העולם העתיק
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
בעת העתיקה אנשים האמינו בכוחם של גרמי השמים להשפיע על הארץ והים, ובראשם השפעת האור שלהם, השפעת הירח על השפל והגאות, השפעת הברקים והרעמים ואף הגשם והסערות מן העננים שנראו להם חלק ממערכת גרמי השמים (הנקרא כך כי הוא מאגר ימי עילי וכחול הנפרץ לעיתים ומוריד את מימיו על ה"ארץ") והיו חלק מן המלחמות השמימיות בין הכוכבים (שלעיתים נחשבו אלים או שליחי האל - מלאכים) אשר הד קולם נשמע וגיצי הפגיעה שלהם נראו. כמו כן היו ידועים קולות הפיצוץ ורעידות האדמה כתוצאה מפגיעת מטאורים - בעיניהם: כוכבים נופלים[1]. כמו כן האמינו שהיעדר אחד המזלות אחת לחודש משמי הלילה, השפיע על מצבי הרוח ועל הבריאות והגורל של העולם ובפרט על המזל של בני אדם. לרבות מאמונות אלו יש המשך המתקיים עד ימינו בתרבויות ובדתות שונות, ביניהן גם בדתות המונותאיסטיות, וגם בעיני אתאיסטים. עד למהפכה המדעית החשיבו את האסטרולוגיה - חישובי הגורלות על פי המזלות, כנושא מדעי, אף שכבר בסביבת שנת 1000 הנוטים אחר הפילוסופיה היוונית החשיבו זאת כשטויות. אמונות אלו השפיעו על ההיסטוריה באופן משמעותי[2].