כיבושי אלכסנדר הגדול באסיה התיכונה
פלישתו של אלכסנדר הגדול / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
פלישתו של אלכסנדר הגדול לאסיה התיכונה החלה מיד לאחר סיום כיבוש מרכזי השלטון של האימפריה הפרסית על ידי צבאו בקיץ שנת 330 לפנה"ס, והסתיימה בסוף האביב או בתחילת הקיץ של 327 לפנה"ס.[4] במהלך המערכה באסיה התיכונה ניסה אלכסנדר להשיג מספר מטרות: המטרה הראשונית הייתה תפיסת הסטראפ של באקטריה, בסוס, שהכריז על עצמו כשליט האימפריה הפרסית (לאחר רצח דריווש השלישי) ונטל לעצמו את השם המלכותי ארתחששתא החמישי. מטרות נוספות היו השאיפה לזכות בתהילה אישית ולהנציח את שמו באמצעות כיבוש שטחים חדשים וסיפוחם לאימפריה שלו, וכן הרצון להשלים את כיבוש השטחים שהשתייכו לאימפריה הפרסית.
אלכסנדר הגדול | |||||||||||||||||
מלחמה: מלחמותיו של אלכסנדר הגדול | |||||||||||||||||
תאריכי הסכסוך | 329 לפנה"ס – 327 לפנה"ס (כשנתיים) | ||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
מלחמה לפני | כיבוש האימפריה הפרסית על ידי אלכסנדר הגדול | ||||||||||||||||
מלחמה אחרי | פלישתו של אלכסנדר הגדול להודו | ||||||||||||||||
מקום | אסיה התיכונה | ||||||||||||||||
עילה | פלישתו של אלכסנדר הגדול לאימפריה הפרסית ורציחתו של דריווש השלישי | ||||||||||||||||
תוצאה | ניצחון יווני-מוקדוני | ||||||||||||||||
שינויים בטריטוריות | אסיה התיכונה נכבשת על ידי אלכסנדר הגדול | ||||||||||||||||
| |||||||||||||||||
במהלך המערכה הצבאית הממושכת נתקל אלכסנדר באתגר גדול, שעמד גם בפני כובשים זרים אחרים של האזור, שבאו בעקבותיו: התנגדות עיקשת לכיבוש מצד האוכלוסייה המקומית שוחרת העצמאות. בנוסף לכך, התקשה הצבא היווני-מוקדוני להתמודד נגד טקטיקות הלוחמה שבהן השתמשו העמים והשבטים המקומיים, שהיו זרות לו, וכללו שימוש בטקטיקות גרילה (התקפות פגע וברח קטלניות והטמנת מארבים) על ידי כוחות פרשים (בעיקר קשתים רכובים) שנהנו מיתרון הניידות. כדי להתמודד עם האתגר נאלץ אלכסנדר לבצע שינויים משמעותיים בהרכב צבאו, ולגייס פרסים ובני שבטים מקומיים, כדי לחזק את האלמנטים הניידים בצבאו.
הצלחת המערכה של אלכסנדר באסיה התיכונה נבעה גם מיכולתו לגייס את תמיכתם של חלק מהשבטים המקומיים, בין השאר באמצעות קשרי נישואין. במסגרת זו התחתן גם אלכסנדר עצמו עם בתו של אחד מראשי השבטים המקומיים. על אף שהצליח להכניע את ההתנגדות לשלטונו, כיבוש המחוזות הצפון-מזרחיים של האימפריה הפרסית על ידי צבאו לא היה שלם, ולכן נאלץ אלכסנדר להשאיר שם חיל מצב גדול, שכלל 13,500 חיילים – הכוח הגדול ביותר שהוא השאיר באזור כלשהו – כדי להבטיח את המשך שליטתו לאחר עזיבת כוחו העיקרי.