כלכלת איטליה
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
כלכלת איטליה היא הכלכלה השלישית בגודלה באיחוד האירופי, והיא השמינית בגודלה בתמ"ג הנומינלי בעולם, וה-12 בגדולה בשווי כוח הקנייה (PPP). לאיטליה כלכלה גדולה ומתקדמת והיא חברה מייסדת של האיחוד האירופי, גוש האירו, ה-OECD, ה-G7 וה-G20. איטליה היא היצואנית השמינית בגודלה בעולם. קשריה המסחריים הקרובים ביותר הם עם שאר מדינות האיחוד האירופי, איתן היא מנהלת כ-59% מכלל הסחר שלה.
ערך מחפש מקורות | |
דירוג עולמי | תמ"ג: 8; תמ"ג לנפש: 26 |
---|---|
מטבע | אירו |
ארגוני סחר | האיחוד האירופי, ארגון הסחר העולמי, הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי, הבנק האסייני להשקעות בתשתיות |
ענפי תעשייה עיקריים | תיירות, מכונות, ברזל ופלדה, כימיקלים, עיבוד מזון, טקסטיל, כלי רכב מונעים, ביגוד, הנעלה, קרמיקה |
סטטיסטיקה | |
תמ"ג | $2.014 טריליון |
תמ"ג לנפש | $33,431 |
צמיחה כלכלית | 0.80% (דירוג: 182; הערכה לשנת 2015) |
אינפלציה (מה"ל) | 0.2% |
אוכלוסייה מתחת לקו העוני | 5.7% |
מדד ג'יני | 33.4 (2018) (דירוג: 114; הערכה לשנת 2012) |
כוח עבודה | 23.398 מיליון איש (הערכה לשנת 2015) |
כוח עבודה לפי מקצוע | חקלאות: 3.9%; תעשייה: 28.3%; שירותים: 67.8% (2011) |
אבטלה | 2.536 מיליון איש (9.7%) |
קשרי מסחר | |
יצוא | $475.8 מיליארד (2019) |
יצוא מוצרים | מוצרי הנדסה, טקסטיל ובגדים, מכונות ייצור, כלי רכב מונעים, ציוד הובלה, כימיקלים; מזון, משקאות וטבק; מינרלים, מתכות לא-ברזליות |
מדינות עיקריות |
גרמניה 12.5% צרפת 10.3% ארצות הברית 9% ספרד 5.2% בריטניה 5.2% שווייץ 4.6% |
יבוא | $422.9 מיליארד (2019) |
מדינות עיקריות |
גרמניה 16.3% צרפת 8.8% סין 7.1% הולנד 5.6% ספרד 5.3% בלגיה 4.5% |
הנתונים מבוססים בעיקר על: ספר העובדות העולמי של ה-CIA הסכומים הנקובים בדולרים בערך זה, הכוונה לדולר אמריקאי, אלא אם כן צוין אחרת | |
בתקופה שלאחר מלחמת העולם השנייה, איטליה הפכה מכלכלה מבוססת חקלאות שהושפעה קשה מתוצאות מלחמות העולם, לאחת המדינות המתקדמות בעולם, ומדינה מובילה בתחום הסחר והיצוא העולמי. על פי מדד הפיתוח האנושי, המדינה נהנית מרמת חיים גבוהה מאוד, ובעלת איכות החיים השמינית הגבוהה ביותר בעולם על פי נתוני מגזין The Economist משנת 2015. איטליה מחזיקה בעתודת הזהב השלישית בגודלה בעולם והיא התורמת נטו השלישית לתקציב האיחוד האירופי. יתר על כן, העושר הפרטי של המדינה הוא מהגדולים בעולם.
איטליה היא יצרנית גדולה (השנייה באיחוד האירופי אחרי גרמניה) ויצואנית של מגוון משמעותי של מוצרים כולל מכונות, כלי רכב, תרופות, ריהוט, מזון, ביגוד ורובוטים. לפיכך יש באיטליה עודף סחר משמעותי. המדינה ידועה גם בזכות המגזר הכלכלי העסקי המשפיע והחדשני שלה, סקטור חקלאי חרוץ ותחרותי (איטליה היא יצרנית היין הגדולה בעולם) ובזכות כלי הרכב האיכותיים, המכונות ועיצוב האופנה. איטליה היא המרכז הגדול ביותר למוצרי יוקרה באירופה, והמוקד היוקרתי השלישי בעולם.
למרות ההישגים החשובים הללו, כלכלת המדינה סובלת כיום מבעיות מבניות ולא מבניות. שיעורי הצמיחה השנתיים היו לעיתים קרובות מתחת לממוצע האיחוד האירופי, כאשר איטליה נפגעה קשה במיוחד בגלל המיתון של סוף שנות האלפיים. הוצאות ממשלתיות אדירות משנות השמונים ואילך גרמו לעלייה קשה בחוב הציבורי. בנוסף, לרמת החיים האיטלקית יש פער משמעותי בין הצפון לדרום: התוצר הממוצע לנפש בצפון איטליה ומרכזה עולה באופן משמעותי על הממוצע של האיחוד האירופי, בעוד שכמה אזורים ופרובינציות בדרום איטליה אלו נמוכים באופן משמעותי. בשנים האחרונות צמיחת התוצר לנפש של איטליה מתקרב אט אט לממוצע בגוש האירו, אך שיעור התעסוקה שלה עדיין בפיגור; עם זאת, כלכלנים חולקים על הנתונים הרשמיים בגלל המספר הגדול של המשרות הבלתי פורמליות (המוערך בין 10% ל-20% מכוח העבודה) שמעלים את חוסר הפעילות או שיעורי האבטלה.