יהונתן אייבשיץ
רב, ראש ישיבה ומחבר ספרים באירופה (1690–1764) / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
רבי יהונתן אייבשיץ (~ה'תנ"ד, 1694[1] – כ"א באלול ה'תקכ"ד, 18 בספטמבר 1764) היה רב, מקובל, ראש ישיבה ודרשן, ומגדולי פוסקי ההלכה ביהדות אשכנז בזמנו. כיהן כרבן של פראג, מץ וקהילות אה"ו. חיבר מספר ספרי הלכה משפיעים: 'כרתי ופלתי' על שולחן ערוך יורה דעה, ו'אורים ותומים' על חושן משפט. גם ספר דרשותיו, 'יערות דבש', זכה לתפוצה רבה.
המונח "כרתי ופלתי" מפנה לכאן. לערך העוסק בגיבורי דוד, ראו הכרתי והפלתי.
עובדות מהירות לידה, פטירה ...
ציור המיוחס לרב אייבשיץ | |
לידה |
~1694 ~ה'תנ"ד האיחוד הפולני-ליטאי פינצ'וב, פולין |
---|---|
פטירה |
18 בספטמבר 1764 כ"א באלול תקכ"ד האימפריה הרומית הקדושה אלטונה, הולשטיין |
מקום קבורה | גרמניה בית הקברות היהודי (גר'), אלטונה |
מדינה | גרמניה, פולין |
תקופת הפעילות | ? – 18 בספטמבר 1764 |
תחומי עיסוק | פוסק הלכה, ראש ישיבה ודרשן |
תלמידיו | רבי ידידיה טיאה וייל, רבי אביעזרי זליג אוירבך |
בני דורו | רבי יעקב עמדין, רבי יעקב יהושע פלק, רבי יחזקאל לנדא |
חיבוריו |
|
צאצאים | |
מספר צאצאים | 13 |
חתימה | |
סגירה
לצד עיסוקו בחלק הנגלה של התורה, שהקנה לו את עיקר פרסומו, עסק גם בתורת הנסתר ואף כתב קמעות. עיסוקו זה קומם נגדו את רבי יעקב אשכנזי (היעב"ץ) שמצא רמזים שבתאיים בכתביו ופתח בפולמוס להחרמתו. הרב אייבשיץ זכה לגיבוי מאת רוב רבני דורו והפולמוס דעך, אם כי לא נעלם. בהיסטוריוגרפיה הרבנית מקובל על פי רוב כי טענותיו של היעב"ץ נגדו היו שגויות, בעוד שבמחקר מדעי היהדות, בעיקר מאז גרשם שלום, מקובל כי אכן היה שבתאי נסתר.