לאיוש בלאו - Wikiwand
For faster navigation, this Iframe is preloading the Wikiwand page for לאיוש בלאו.

לאיוש בלאו

לאיוש בלאו
Blau Lajos
לידה 29 באפריל 1861
פוטנוק, הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 8 במרץ 1936 (בגיל 74)
בודפשט, ממלכת הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות היהודי ברחוב קוזמה, בודפשט, הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקצוע היסטוריון, מרצה באוניברסיטה עריכת הנתון בוויקינתונים
השקפה דתית יהדות עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

לאיוש (יהודה אריה) בלאוהונגרית: Blau Lajos; פוטנוק, 29 באפריל 1861בודפשט, 8 במרץ 1936) היה תאולוג יהודי-הונגרי, רב, פרופסור באוניברסיטה, סופר ומנהל בית המדרש לרבנים בבודפשט.

ביוגרפיה

לאיוש בלאו קיבל את הדוקטורט בשנת 1886 ואת הסמיכה לרבנות בשנת 1888. החל משנת 1887 היה מורה בבית המדרש לרבנים בבודפשט, בו הפך למנהל בשנת 1913 לאחר מותו של וילמוש (בנימין זאב) בכר. בשנת 1926 חגג 65 שנה להולדתו ו-40 שנה לעבודתו כסופר. בהזדמנות זו, בהשתתפות תלמידיו, חבריו ומעריציו, פורסם "ספר הזיכרון ליובל" בהונגרית ובעברית בעריכה הביבליוגרפית של דינש פרידמן שכותרתו הייתה "יצירתו הספרותית של לאיוש בלאו".

הוא נפטר בבודפשט בשנת 1936 בגיל 74.

עבודותיו

בלאו ניהל פעילות עניפה בחיים האינטלקטואליים והתרבותיים של יהדות הונגריה (נשיא משותף של באגודה הספרותית היהודית-הונגרית - IMIT) ובשירות היהדות האוניברסלית. במיוחד הוכרה סמכותו כחוקר תלמוד. בשנת 1891, יחד עם פרנץ מזאי, לקח על עצמו את עריכת הסקירה יהודית-הונגרית. הוא ערך אותו לבדו משנת 1896, לימים בשותפות עם שמעון הבשי ודינש פרידמן. במדור הספרותי בכתב העת הזה הוא פרסם לדיון ולביקורת כמעט 1,200 יצירות ספרות יהודיות חדשות, יצירות הקשורות ליהדות. הוא הזניק את כתב העת שלו בשפה העברית בשם "הצופה" בשנת 1911, עם שמעון הבשי ומיכאל גוטמן. בשנת 1928, יחד עם שמעון הבשי ודינש פרידמן, הוא התחיל את הנספח לסקירה יהודית הונגרית בשם "יבנה". הוא היה אחד מעורכי ומתרגמי התנ"ך לנוער של האגודה הספרותית היהודית-הונגרית - IMIT. מאמריו ומחקריו המדעיים (יותר מ-700) פורסמו בעברית, גרמנית, צרפתית, אנגלית, איטלקית, בכתבי עת הונגריים וזרים. הוא היה חבר של האנציקלופדיה היהודית. תחום עבודותיו הספרותיות מכסה מגוון רחב של תחומים: תלמוד, חקר המקרא, פולקלור, היסטוריה ספרותית, היסטוריה תרבותית, בלשנות, משפטים, פדגוגיה וכו'.

עבודותיו העצמאיות

  • בחירת ישראל. בודפשט, 1890
  • Masoretische Untersuchungen (1891);
  • לימודי מבוא למקרא (1894);
  • קסם יהודי ישן (1898).
  • לזכרה של אליזבת, נסיכת בוואריה, מלכת הונגריה. נאום אבל. 1898.
  • שאנדור ורהמן. נאום זיכרון. המדינה אמרה. בטקס ההלוויה שהתקיים בבית הכנסת של בית המדרש לרבנים ב-12 באפריל 1 בפסט, 1899.
  • דוד קופמן. נאום זיכרון. בטקס לזכרו שהתקיים בבית הכנסת של בית המדרש לרבנים ב-16 באוקטובר 1899
  • שמואל לייב בריל. נשיא הרבנות של פשט. 1814–1897. ביוגרפיה קווים דמותו. 1902.
  • הספר העברי הישן. תוספת להיסטוריה תרבותית הקדומה ולהיסטוריה הספרותית המקראית. 1902.
  • על התנ"ך. עם נספח. הספר העברי הישן. 1904.
  • תוספות מתולדות יהודי הונגריה. 1905
  • מכתביו וכתביו של לאו מודנה הכרך הראשון, והשני. (1905-1906);
  • קסם יהודי מהתקופות הראשונות ועד ימינו. 1906
  • הפפיריוס הארמי של אסואן ואלפנטין. 12 מסמכים יהודיים מקוריים מתקופת המאה החמישית לפני הספירה. הדפס מיוחד של הסקירה יהודית-הונגרית 1907 ו-1908.
  • חייו ועבודתו של וילמוש באכר. הוצא ב-12 בינואר 1910 לכבוד יום הולדתו ה -60. 1910.
  • תולדות הגירושין וכתב הגט היהודי (1912-1911);
  • הצופה מארץ חגור. סקירת על הונגריה. (היסטוריה ספרותית) ואץ, 1911. כהן
  • הברון יוז'ף הטווני. נאום זיכרון. 1913
  • לזכרו של ויליאם באכר. 1914.
  • לזכרו של פרנץ יוזף הראשון, קיסר אוסטריה. 1916.
  • אתיקה בתלמוד (יחד עם שמעון הבשי ומיקשה וייס 1920);
  • התלמוד (הספרייה היהודית הפופולרית מס '3)

רוב העבודות הללו פורסמו גם בגרמנית.

לקריאה נוספת

{{bottomLinkPreText}} {{bottomLinkText}}
לאיוש בלאו
Listen to this article