לבבות דקל
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
לבבות דקל (או קורא) הוא השם שניתן לחלק בעצי דקל מסוימים, הנמצא במרכז תחתית הגזע של העץ, ומשמש במטבחה של אמריקה המרכזית כמרכיב בהכנת סלטים. בארצות המערב מוכָּרים לבבות הדקל בצורתם המשומרת. טעמם מזכיר שילוב של ארטישוק (חֻרְשָׁף) ואספרגוס.
סוגי הדקלים מהם ניתן להפיק את הלבבות הם: דקל הקוקוס, דקל ג'קארה, דקל אסאי, דקל סבאל ודקל פופוניה. את הלבבות כורתים מגזע הדקל או מהחוטרים הצומחים בצד הגזע. כריתת הגזע מביאה למותו של הדקל, בעוד שכריתה מבוקרת של החוטרים מאפשרת את המשך גידולו של העץ והפקת לבבות נוספים.
לב הדקל אינו הפרי העיקרי של הדקל, ולכן בהלכה ישנה מחלוקת האם ברכתו היא ברכת בורא פרי האדמה או ברכת שהכל נהיה בדברו.[1]